החיילים והמתנחלים שהסתכלו באירוע מרחוק לא האמינו למראה עיניהם: כשבעים פעילי-שלום ישראליים, אנשי "גוש שלום" ומצטרפים , הדליקו נרות בחנוכייה ענקית ב"מאחז" הפלסטיני שהקימו אנשי הכפר בילעין על אדמתם, כמאה מטר מבתי ההתנחלות מודיעין עלית.

הטכס נערך בנר שמיני של חנוכה, היום הראשון של שנת 2006. חיילים ב"האמרים" התבוננו בנעשה ממרחק-מה, אך לא התערבו.

"אולי זה נראה מוזר שאנחנו מדליקים נרות של חג יהודי דווקא כאן," אמר אורי אבנרי, "אבל אנחנו עומדים על אדמת המכבים. כאן הם נולדו וכאן פתחו במרד. מרד המכבים אינו רק סמל יהודי, הוא הפך מזמן לסמל עולמי של מאבק נגד דיכוי, נגד כיבוש, נגד עוול. אנשי בילעין הם המכבים של ימינו, והכיבוש הוא אנטיוכוס."

החנוכייה, שהתנשאה לגובה של יותר משני מטרים, הוקמה במקום מצינורות-השקיה. לפני כמה ימים הקימו בני בילעין את ה"מאחז" על האדמה שבין גדר-ההפרדה לבין ההתנחלות - שטח גדול שנותק מהכפר על-ידי הגדר. הכרמים נעקרו, כדי להקים שם שכונות נוספות למודיעין עילית, שהיא כבר עכשיו התנחלות ענקית. המתנחלים, כולם חרדים, השתכנו שם בעזרת כרישי-נדל"ן, המרוויחים מאות מיליונים מהאדמה הגזולה. אנשי בילעין החליטו לקרוא למאחז "מרכז למאבק משותף".

אחרי שאחד מראשי המאבק, מוחמד חטיב, סיפר כיצד הוקם המאחז - מיבנה בלוקים, שהוקם בלילה אחד בשיטות המזכירות את סיפורי "חומה ומגדל" - הדליקו שמונה פעילי-שלום את הנרות והשמיעו דברים קצרים:

"אני מדליק נר זה למען הלוחמים נגד כיבוש ודיכוי, ברוח המכבים, בני המקום הזה!"

"אני מדליקה נר זה למען המאבק נגד עוול וקיפוח, ברוח טובי היהדות מכל הדורות!"

"אני מדליק נר זה למען כבוד האדם וזכויות האדם, בלי הבדל דת, לאום ומיגדר!"

"אני מדליקה נר זה נגד המתנחלים המתיישבים על אדמה לא להם, הנושאים את שם היהדות לשווא!"

"אני מדליק נר זה למען מדינת-ישראל בגבולות הקו הירוק, מדינה של חרות וצדק!"

"אני מדליק נר זה נגד הבריונים, כורתי העצים, גנבי הפרי ומחריבי 5000 הבתים הפלסטיניים בשנה האחרונה, המחללים את כבוד ישראל!"

"אני מדליקה נר זה למען אהבת האדם באשר הוא!"

"אני מדליק נר זה למען השלום בין שני העמים, בני הארץ הזאת!"