הודעות לעיתונות 
הפגנות לסיום המלחמה / מרעידים את קיסריה / עסקה עכשיו! / סולידריות עם ענת מטר / הרעב בעזה

הפגנות לסיום המלחמה / מרעידים את קיסריה / עסקה עכשיו! / סולידריות עם ענת מטר / הרעב בעזה


הפגנות לסיום המלחמה - גם בסופ''ש הזה / מרעידים את קיסריה / קבינט המלחמה - עסקה עכשיו! / סולידריות עם ענת מטר / תרומות להקלת הרעב בעזה / שופטי בג"צ והרעבת עזה ‎

הפגנות לסיום המלחמה - גם בסופ''ש הזה / מרעידים את קיסריה קבינט המלחמה - עסקה עכשיו! / סולידריות עם ענת מטר תרומות להקלת הרעב בעזה / שופטי בג"צ והרעבת עזה

הפגנות לסיום המלחמה - גם בסופ''ש הזה

שישי 13:00 ירושלים, כיכר פריז

שבת 18:30 חיפה, רחבת האודיטוריום 19:00 תל אביב, קפלן פינת דה וינצ'י

להצטרפות לקבוצת לסיים הלחימה - לצאת מעזה للانضمام إلى المجموعة انهاء الحرب- الخروج من غزّة https://bit.ly/EndTheWarNow

עדכונים שוטפים בפייסבוק https://bit.ly/EndWarFB


מרעידים את קיסריה בשישי - שבת!

היום | שישי | 12/4 | 16:00 | רחוב הדר 90, קיסריה* "קבלת שבת" למחריב הבית❗ וגם במוצ״ש: שבת | 13/4 | 19:30

מרעידים את קיסריה בשישי - שבת! בואו להפגין מול מחריב ישראל!

אתה הראש. אתה אשם 🇮🇱🏴🇮🇱🏴🇮🇱🏴 מחאת הדגלים השחורים מצילים את הדמוקרטיה


🎗️זמן חירותם🎗️ כולנו מתייצבים בקריאה לקבינט המלחמה: חתמו על עסקה מיד! https://nimble.li/xdkl46vm

רגע לפני חג החירות 🟡 כולנו מתייצבים בקריאה לקבינט המלחמה - חתמו על עסקה מיד!

מוצ״ש | 20:00 | כיכר החטופים | שדרות שאול המלך 25

לרישום להסעות מסובסדות מרחבי הארץ - https://hafganot.org/transport?k=ytEwdbgh

להצטרפות לקבוצת הוואצפ: https://nimble.li/xdkl46vm


הרעב בעזה מתפשט ומחמיר.

גם אם לא מראים לנו את זה כמעט בתקשורת הישראלית - אנחנו, הישראלים, אחראים לאסון הומניטרי מהקשים שידעה האנושות בעשורים האחרונים.

קשה לפעול בימים האלה. התסכול, העצב וחוסר האונים משתקים. אבל אסור לנו להיכנע לייאוש. אסור לנו לעמוד מנגד.

הקרן החדשה לישראל העלתה היום קמפיין לגיוס כסף לתמיכה בהעברת סיוע הומניטרי לעזה, בשיתוף המטבח המרכזי העולמי (ששבעה ממתנדביו נהרגו בתקיפת צה"ל לאחרונה), ועד ההצלה הבינלאומי ושותפים נוספים. לתרומה: https://bit.ly/3PWJOj1

לפרטים נוספים בפוסט המלא של הקרן החדשה: https://bit.ly/4cPtudz

להצטרפות לקבוצות החזית לסיום הכיבוש והמלחמה: https://bit.ly/3IBDF7k


בסולידריות עם ענת מטר

בימים האחרונים נמצאת ד"ר ענת מטר תחת מתקפה מקארתיסטית, מקבלת איומים ודרישות לפיטוריה, כיוון שכתבה הספד לווליד דקה, מי שהורשע במעורבות בחטיפתו ורציחתו של החייל משה תמם ב-1984. דקה נידון למאסר עולם. בשנים הארוכות שישב בכלא שינה את עמדותיו והפך תומך של התנגדות לא אלימה, ופרסם טקסטים רבים ברוח הזו. השבוע הוא מת מסרטן בעודו כלוא.

באווירה הציבורית של הימים האלו קל כל כך לסלף, לתקוף, להסית. ובימים האלה חשוב מתמיד לעמוד מול רוח הזמן. להתעקש על ידיעת האמת, להיאבק על חופש הביטוי, לעמוד בסולידריות עם מי שארגוני הימין רודפים ומנסים להשתיק.

ענת פרסמה היום טור על וליד דקה, ובו נכתב, בין היתר: "שעות על גבי שעות בילה בחברת אסירים צעירים ולימד אותם קטעי הגות על חשיבותו של מאבק לא אלים, על הדבקות בחיים, על ההשלכות הרות האסון של מאבק מזוין עד חורמה. יום אחד הופתעתי כשמצאתי בתיבת הדואר גלויה מאסיר שאת שמו לא שמעתי לפני כן. אסיר זה, שנידון אף הוא למאסר עולם בגין רצח חיילים, כתב לי ששמע מווליד עלי והשתכנע שהדרך הפוליטית הנכונה היא דרך המאבק הפוליטי המשותף, ערבי-יהודי." לטור המלא: https://bit.ly/49zuC2e

להצטרפות לקבוצות החזית לסיום הכיבוש והמלחמה: https://bit.ly/3IBDF7k


משטרת בן גביר תגביל מחאות נגד שלטון הימין במוצ"ש; הפיצה 'אזהרות' למפגינים בקיסריה בניסיון להצר את צעדי המחאה, משטרת באר שבע ביטלה את האישור להפגנה שתוכננה במוצ"ש מערכת "זו הדרך" 11.04.2024 עודכן: 11.04.2024 בשעה 15:59 מחאה במוצ"ש האחרון מול תחנת חדרה בעקבות שלושה מעצרי שווא בהפגנה נגד ממשלת הימין שנערכה מוקדם יותר בקרבת ביתו של נתניהו בקיסריה.

המשטרה הודיעה אתמול (רביעי) כי לא תאשר במוצאי שבת הקרוב לקיים הפגנה נגד ממשלת הימין ולמען שחרור החטופים בצומת עזריאלי בתל אביב, ושתאפשר את קיום המחאה רק ברחוב קפלן. המשמעות היא שהשטח המאושר להפגנה יהיה קטן משמעותית ביחס לשבוע שעבר, והמארגנים מסרו כי הוא לא יכיל את כל המפגינים.

לפי המשטרה, ההחלטה התקבלה משום שמספר המפגינים שהגיעו בשבת האחרונה למחאה שאושרה בצומת עזריאלי לא הצדיקה את קיומה במקום – ציר תנועה מרכזי בעיר. עם זאת, בשבועות האחרונים חסמה המשטרה את הצומת גם כאשר ההפגנה התקיימה רק ברחוב קפלן. יצוין שרבבות לקחו חלק במחאה בתל-אביב בסוף השבוע האחרון, 100 אלף לדברי המארגנים, והייתה הגדולה מאז פרוץ המלחמה בעזה ב-7 באוקטובר. באותו ערב ובסמוך למחאה, תומך נתניהו בשם חיים סירוטקין, דרס מפגינים עם רכבו לאחר שהתעמת איתם, ופצע חמישה מהם באורח בינוני וקל.

ממארגני המחאה, ארגון "חופשי בארצנו", נמסר כי הם רואים בצעד זה פגיעה בזכותם הדמוקרטית למחות, וכי "מדובר בניסיון פוליטי לדכא את המחאה באמצעות המשטרה". "דווקא כעת, בשעה שהמחאה התרחבה בצורה מאוד משמעותית וברור לרבים שבשלה השעה לקבוע מועד לבחירות לאור יציאת הכוחות המתמרנים מרצועת עזה, אנו נתקלים בפעולות שמטרתן לדכא את המחאה", הדגיש מנכ"ל הארגון, ערן שוורץ. גם בבאר שבע המשטרה מצרה את צעדיה של המחאה נגד ממשלת הימין. בבירת הנגב בוטל האישור להפגנה במוצ"ש ולפיכך תתקיים במוצ"ש רק עצרת מחאה בשדרות רגר.

עוד קיים ספק בנוגע לגורל ההפגנה במוצ"ש הקרוב בירושלים מאחר והמשטרה מסרה כי "מארגני המחאה לא עמדו בתנאים בשבת האחרונה וההפגנה הפכה להפרת הסדר הציבורי, תוך עימותים עם השוטרים בליווי הדלקת מדורות על צירים ראשיים". כמו כן, זה שבועות רבים ומדי יום שישי, שוטרים מפזרים תוך הפעלת אלימות קשה את המפגינים נגד המלחמה המתכנסים בכיכר פריז או מול הקונסוליה האמריקאית הסמוכה.

בקיסריה, בה נערכות הפגנות גדולות כל מוצ"ש בקרבת ביתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הניסיונות לדכא את המחאה שכוללים החרמת ציוד, מעצרי שווא ומניעת סיוע משפטי, עלו במוצ"שׁ האחרון שלב – שוטרי תחנת חדרה חילקו למפגינים "מידעון" עם סעיפים מחוק העונשין עם עונשי מאסר בגין התקהלות, התפרעות או סירוב להתפזר. עוד נעצרו במקום שלושה ממפגינים. "כול העצורים הושארו ללילה במשטרת חדרה שעושה הכל כדי למלא את רוח המפקד. שניים מהם נעצרו תוך הפעלת אלימות אישית של מפקד המרחב בשטח, אך לאחר מאבק משפטי נחוש של מערך העצורים המדהים, הם שוחררו במהלך מוצ"ש עד השעות הקטנות ובמהלך כל יום ראשון, כולל שני ערעורים בית משפט מחוזי בחיפה", מסרו מארגנים מחאת קיסריה.התקבלה משום שמספר המפגינים שהגיעו בשבת האחרונה למחאה שאושרה בצומת עזריאלי לא הצדיקה את קיומה במקום – ציר תנועה מרכזי בעיר. עם זאת, בשבועות האחרונים חסמה המשטרה את הצומת גם כאשר ההפגנה התקיימה רק ברחוב קפלן. יצוין שרבבות לקחו חלק במחאה בתל-אביב בסוף השבוע האחרון, 100 אלף לדברי המארגנים, והייתה הגדולה מאז פרוץ המלחמה בעזה ב-7 באוקטובר. באותו ערב ובסמוך למחאה, תומך נתניהו בשם חיים סירוטקין, דרס מפגינים עם רכבו לאחר שהתעמת איתם, ופצע חמישה מהם באורח בינוני וקל.


שלושה נשיאי עליון של מדינת היהודים דנו בהרעבת עם אחר. זה רק נשמע דרמטי

זה אמור היה להיות דיון עז, הרי שליש מהפעוטות בצפון הרצועה סובלים מתת־תזונה חריפה. אך האווירה היתה חיובית, חיובית מדי הארץ 11 באפריל 2024

"בסך הכל, אנחנו מבינים שהמדיניות (של המדינה) היא להזרים סיוע הומניטרי ללא הגבלה", סיכם בחביבות עוזי פוגלמן, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, והזמין את המדינה לחשוב על דרכים יצירתיות להגדיל את הסיוע לעזה, בעקבות העתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם. "אם תמצאו דרכים יותר אפקטיביות… תבורכו, ואני בטוח שגם העותרות ישמחו על כך".

זה קרה ביום חמישי שעבר, באולם ג', האולם הגדול והמרשים שבאולמות בית המשפט העליון. החלל המיתולוגי, שעוצב בהשראת בזיליקות רומיות, זרח באותו יום. אור רך, טבעי, חדר מכל הפתחים והחמיא לספסלי העץ הבהירים. האווירה היתה חיובית, אולי חיובית מדי; השימוש במילה "תבורכו" היה מוזר. מה זה פה, דיון חוצב להבות ושובר לב בגוויעתם ברעב של ילדי עזה, או ישיבת השכבה הבוגרת בקן של הנוער העובד והלומד? מה זאת אומרת "תבורכו"? עוד מעט יחלקו כאן מושמושים וצ'ופרים. המצב בעזה, ועל כך מסכימים כל הצדדים באולם, הוא חמור. אפילו השופט נעם סולברג, שאינו ידוע כצמחוני ובטח שלא כשמאלני, כינה אותו "חריף, קשה, נוקב" ו"נוגע בלבו של כל בן אנוש". אז "תבורכו"? זה הכל? - פרסומת -

רק המשפטנים שבאולם ראו אותה מרחפת מעלינו, קלילה ושקופה: "חזקת תקינות המעשה המינהלי", אקסיומה משפטית שמניחה כנקודת מוצא שהמדינה בסדר ועושה את המוטל עליה. "בית המשפט לא נכנס לנעליהם של מקבלי ההחלטות", הסבירה אחר כך עו"ד אסנת כהן ליפשיץ, שייצגה את העותרים לצד עו"ד סיגי בן ארי, "לכן הרבה פעמים זה בדחילו ורחימו, ואולי בכל זאת, ותעשו מאמץ. מופגנת הרבה סבלנות כלפי המדינה, ניתן לה הרבה קרדיט. וזה הפוך מהאופן שבו אנשים תופסים את בג"ץ, בטוחים שהמדינה באה לבתי המשפט ורועדת מפחד שיעשו לה נו־נו־נו. בית המשפט מאוד נזהר מלהתערב". ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן (במרכז), כשלשמאלו מחליפו המיועד יצחק עמית, ומימינו נעם סולברג, מי שעתיד להחליף את עמית ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן (במרכז), כשלשמאלו מחליפו המיועד יצחק עמית, ומימינו נעם סולברג, מי שעתיד להחליף את עמית ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן (במרכז), כשלשמאלו מחליפו המיועד יצחק עמית, ומימינו נעם סולברג, מי שעתיד להחליף את עמית צילום: אוליבייה פיטוסי ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן (במרכז), כשלשמאלו מחליפו המיועד יצחק עמית, ומימינו נעם סולברג, מי שעתיד להחליף את עמית צילום: אוליבייה פיטוסי

ובכל זאת השופטים מצאו דרך להתערב. בדיון הם לא נכנסו במדינה בחרבו דרבו, אלא נקטו סוג של אקטיביזם רך. "בית המשפט, בחוכמתו, נכנס בפתח שהמדינה פתחה לו", מסביר איל בנבנישתי, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת קיימברידג'. "השופטים אמרו למדינה — את אומרת שאת עושה, בואי נשמע מה באמת את עושה. ומה את יכולה לעשות יותר".

לדיון באה המדינה עם שפן בכובע: הבטחה לפתוח את צינור המים שבצפון הרצועה, שהיה סגור מאז תחילת המלחמה. המצב בצפון הוא הקשה ביותר, ובו התמקד הדיון. "אני די נרגשת לומר", אמרה כהן ליפשיץ, "שלפני הדיון בישר לי חברי שסוף כל סוף החליטה מדינת ישראל לפתוח את הצינור". את המילה "חברי", שהתייחסה לנציג המדינה בדיון, עו"ד יונתן ברמן, היא ביטאה בלי הרבה חמדה. "ילדים מתים מצמא, שותים מים מליחים, ורק עכשיו החליטה מדינת ישראל לפתוח", העירה. ברמן הגבוה, בעל שיער השיבה הקצוץ והזיפים המטופחים, נעמד והעביר לשופטים את המסמך שמאשר זאת דרך המזכיר. בבית המשפט לא מגישים ניירות ישר לשופטים, זה לא עודף בשוק הכרמל. גם לא מדברים אלא בגוף שלישי, כמו במסיבת קוקטייל בווינה. באותה הזדמנות הודיע ברמן על עוד סוכרייה: הרחבת שעות הפעילות של המעברים, אותן שעות פעילות שרק לפני רגע נטען שהן מספיקות.

השופטים ראו את חצי הכוס המלאה. "אנחנו שמחים שיש התפתחויות", בירך פוגלמן בעל סבר הפנים הידידותי. השופט יצחק עמית החמיא לעתירה, שהיא בעיניו "חשובה למדינה", והתעניין אם יש עוד "פקקים" שגברתי היתה רוצה להתלונן עליהם. סולברג, שנקט קו לעומתי יותר בחלק הזה של הדיון, שאל את באות כוח העותרים אם הן מצפות שחיילי צה"ל "יעמדו ויחלקו מרק חם לכל דורש" כאשר מכל חור יכול לצאת מחבל ולירות בהם. כתבות קשורות

אטום על עזה? זה עלול להיות אפילו יותר חמור | נטע אחיטוב ככל שיימשך הרעב ברצועת עזה, הנזק שנגרם לסובלים ממנו יתקבע ויחמיר | עידו אפרתי

"עם כל הכבוד, כבודו, אנחנו רחוקים מרחק מזרח ממערב מהמצב שבו חיילים מחלקים אוכל לילדים", ענתה כהן ליפשיץ בנימוס מופלג. השאלות שלה היו הרבה יותר אלמנטריות. למה, למשל, המדינה אוסרת על ארגוני סיוע לקנות תמ"ל או חיתולים בישראל ולהכניס לרצועה? איזו תכלית בדיוק זה משרת? ולמה לא נכנס סיוע יבשתי ישירות לצפון הרצועה?

"אנחנו לא חולקים על כך שיש צרכים הומניטריים משמעותיים ברצועת עזה", הודה ברמן, שהגיע מלווה בעמיתו עו"ד יונתן סיטון. ברמן הדגיש שהמדינה לא מטילה שום מכסה על מזון, מים, ציוד רפואי וציוד לבניית מחסות. הוא אמר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהוא אחד המשיבים בעתירה, "הנחה" (תמיד הוא "מנחה") להאיץ את הטיפול בנושא וציין שיש כל מיני יוזמות בקנה, למשל פתיחת מזח שאמור להזרים סיוע בהיקף של 60 משאיות ביום. נציג המדינה עו"ד יונתן ברמן עם עו"ד אסנת כהן ליפשיץ מעמותת גישה. המדינה באה עם שפן בכובע נציג המדינה עו"ד יונתן ברמן עם עו"ד אסנת כהן ליפשיץ מעמותת גישה. המדינה באה עם שפן בכובע נציג המדינה עו"ד יונתן ברמן עם עו"ד אסנת כהן ליפשיץ מעמותת גישה. המדינה באה עם שפן בכובע צילום: אוליבייה פיטוסי נציג המדינה עו"ד יונתן ברמן עם עו"ד אסנת כהן ליפשיץ מעמותת גישה. המדינה באה עם שפן בכובע צילום: אוליבייה פיטוסי

ברמן התייחס ל"מותם" של שבעת עובדי הסיוע של המטבח העולמי המרכזי, ואמר שזה אירוע "קשה וטרגי", בלי לציין מי גרם ל"מותם". הוא ביקש וקיבל רשות להציג בדלתיים סגורות מידע ביטחוני רגיש להצדקת טענותיו, וגם התגאה בקשר השוטף של ישראל "מול הקהילה הבינלאומית, מול ארגוני הסיוע… תיאום ברמה טקטית מאוד־מאוד הדוקה". כהן ליפשיץ תהתה בסרקזם מדוע המדינה מתגאה כל כך בשיתוף הפעולה עם סוכנויות הסיוע, ובאותה נשימה פוסלת מכל וכל את הדוחות שלהן על המשבר ההומניטרי החריף בצפון הרצועה וטוענת שהם מבוססים על נתונים שקריים שסיפק חמאס.

הדיון התקיים, כדרכו, באותו מישור חוץ־גופי שבו מתקיימים דיונים משפטיים. באותו היכל צדק מרהיב שבו שורר הסדר והשקט, שאסור להיכנס אליו אפילו עם אולר קטן ושמי שמצלם בו עם הטלפון מסולק — אף כי הדיון הועבר כולו בשידור ישיר ביוטיוב. כאשר כהן ליפשיץ העזה להזכיר התבטאות בעייתית בעיניה של המתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) ברשתות החברתיות, שיסע אותה פוגלמן: "גברתי תעזוב את הרשתות החברתיות", כאילו סילק זבוב טורדני מעולם אחר.

אבל במקביל ממשיכה להתקיים המציאות, והמציאות לא תמיד מחכה לבית המשפט. באותו ערב קיים נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, שיחה קשה עם נתניהו בעניין הסיוע ההומניטרי. מיד אחרי השיחה, הפלא־ופלא, הוסרו עוד מכשולים. פתאום ישראל הסכימה, למשל, להעביר סיוע ישירות לצפון דרך מעבר ארז ולהגביר את קצב המשלוחים מירדן. ביום ראשון השבוע הפגינה המדינה זריזות מיוחדת והעבירה מספר שיא של 322 משאיות סיוע לרצועה, ובשני — 419. האם נפתר בעצם המשבר ואין צורך בעתירה? נחיה ונראה, אומרים העותרים, בינתיים הרבה מהצעדים נותרו בגדר דיבורים.

"המשבר ההומניטרי שיצרנו הוא שמן בתהליכי הדרום־אפריקניזציה של ישראל", אומר פרופ' מני מאוטנר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. "תהליכים שיביאו בסופו של דבר למיטוט הכלכלה הישראלית". בעיניו, המשקל של בג"ץ הוא כאין וכאפס לעומת הלחץ הבינלאומי שישראל ניסתה להדוף עד כה. לדבריו, גם הרעבנו את תושבי עזה ואיתם את החטופים הישראלים, גם הכתמנו את עצמנו מוסרית וגם שילמנו בזירה הבינלאומית. "זה בדיוק משל הדגים המסריחים", הוא אומר.

דקה לפני שהקהל יצא מהאולם, פעיל הימין יונתן שי נעמד דרוך בפתח, הדליק את מצלמת הסלפי בטלפון שלו ופתח בשידור חי. האלמנט הבולט בצילום, שנעשה מזווית ייחודית — מלמטה כלפי מעלה וקצת הצדה — היה הגומייה התכולה שאספה את זקנו השחור של שי לקוקו. זו לא היתה זווית מחמיאה במיוחד, אבל הוא לא עסק ברגעים האלה באסתטיקה. "אני פשוט בשוק ממה שראינו פה היום", הוא אמר ל–290 אלף העוקבים של "אם תרצו" בפייסבוק כשעיניו מרצדות לצדדים. "מעל שעתיים של דיון בבג"ץ, ארגוני עוכרים, שתולים, במימון זר, מנסים להכריח את מדינת ישראל להכניס עוד סיוע לעזה… להוריד אותה על הברכיים ולספק עוד תחמושת, מזון ותרופות לאויב. הם צריכים להתבייש להם. נחשוף את פרצופם". הסרטון של פעיל הימין יונתן שי

שי החליף ממצלמת הסלפי למצלמה האחורית, וכיוון אותה לעבר כהן ליפשיץ וחברותיה מארגוני זכויות האדם, שבדיוק יצאו מהאולם. "את לא מתביישת לדאוג לילדי הנוחבות?" שאל אותה, "את מומחית ביטחון? המקורות שלכם זה האו"ם, ארגון אנטישמי, את אומרת לצה"ל עם מי להתייעץ? את לא מתביישת?" כהן ליפשיץ השיבה: "אני גאה". גן עדן הומניטרי

הדיון הזה לא דן במהות המלחמה, ואף אחד מארגוני זכויות האדם שעתרו — גישה (שהוביל את העתירה), המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה — לא התכחש כמובן לטבח המחריד ב–7 באוקטובר ולחטיפתם של ישראלים. העותרים לא ביקשו סעד מהמדינה בעניין ממדי ההרג בעזה ואין צורך לומר שהם לא רוצים שתסופק עוד "תחמושת" לאויב. הם גם הצהירו שידוע להם שחמאס "תורם תרומה נכבדת" לסבלם של העזתים. אבל מה שחמאס עושה לא פוטר את ישראל מחובותיה בדין הבינלאומי.

לפי דיני המלחמה, הסבירו משפטנים מהעולם למוסף הארץ, ישראל חייבת לכל הפחות "לאפשר ולהקל" על כניסה מהירה ויעילה של סיוע לאוכלוסייה, ועל כך גם המדינה לא חולקת. העותרים סבורים שחלות עליה חובות מרחיקות לכת יותר, בתור כובשת צפון הרצועה. על מי שנחשב כובש יש חובה לא רק לאפשר, אלא לוודא ממש שהאוכלוסייה מקבלת את הסיוע שנחוץ לה.

גם בהאג הלכו באותו משעול כשהורו לישראל "להבטיח" את הסיוע, ולא רק "לאפשר". הדרג המדיני נמצא מבחינה זו במלכוד: ככל שהוא יתפאר יותר בהכנעת חמאס בצפון עזה הוא יודה למעשה שהוא אחראי על האוכלוסייה שם. לכן המדינה נזהרת מלחזור על התבטאויות כאלה בבית המשפט. "אמנם הושגו הישגים אופרטיביים משמעותיים בלחימה", הצטנע ברמן, "אבל עדיין ארגון חמאס פועל להפעיל פונקציות ממשליות ולחזור לאזורים שמהם סולק". כלומר — לא כבשנו, לא השתלטנו, והחובות שלנו מצומצמות. העותרים חושבים שאפילו בחובות האלה המדינה לא עומדת.

"סוכנויות האו"ם וארגונים לא ממשלתיים הפועלים ברצועה הזהירו שוב ושוב", נכתב בעתירה, "כי אם ישראל לא תאפשר… מעבר כל הסיוע ההומניטרי הנדרש, שיעור המתים והנפגעים… צפוי לעלות על מספר ההרוגים במתקפות הצבאיות". העותרים הציגו עדכון טרי ממחקרו של פרופ' פרנצ'סקו צ'צ'י, מומחה לתזונה במשברים הומניטריים מבית הספר להיגיינה של לונדון. צ'צ'י התראיין באחרונה לנטע אחיטוב במוסף זה — ראיון שגם מצא את דרכו לחומרי המשפט. לפי העדכון, 30%–40% מבני חצי שנה עד חמש בצפון הרצועה כבר נמצאים כנראה במצב של תת־תזונה חריפה; השיעור בדרום הרצועה הוערך ב–14%–18%.

כשאדם סובל ממחסור תזונתי ההידרדרות באה באופן פתאומי, הזהירה פרקליטת העותרים, אנחנו קרובים לרגע הזה. ספק אם השופטים השתכנעו. באחד הרגעים תהה השופט סולברג: מה גבירתי מצפה, שחיילי צה"ל יעמדו ויחלקו מרק חם?

כשקוראים מנגד את 38 העמודים של תגובת המדינה שהוגשה לבג"ץ לקראת הדיון, עשויים להתרשם שעוד בחודש שעבר, לפני השיפורים שהכניסה ישראל בימים האחרונים, היתה הרצועה גן עדן הומניטרי. "כוחות צה"ל עשו ועושים, במהלך המלחמה מאמצים כבירים לאפשר… להכניס סיוע… בים, ביבשה ובאוויר… בהיקפים גדולים ככל שניתן", נכתב שם (ההדגשה במקור). לפי העתירה, ישראל איפשרה לשלוח מיליוני מנות חיסון לצד עשרות אינקובטורים ובלוני חמצן, מעבירה דלקים, מזרימה מים, עובדת סביב השעון ("לרבות שבתות ולילות") בתיאום מלא עם ארגוני סיוע והקהילה הבינלאומית, ובקיצור "עומדת בחובות המוטלות עליה, ואף מעבר לכך" (ההדגשה שוב במקור). בדיון הרחיב ברמן גם על "מאגרי המזון הרבים" שהיו ברצועה לפני תחילת המלחמה, "שטחים חקלאיים, שטחי מרעה, מרכולים, מזון במגזר הפרטי ובתוך הבתים", אם כי לא ציין כמה מהבתים האלה חרבו על המזון שבתוכם בהפצצות צה"ל.

המדינה טוענת שהיא מאפשרת לסיוע לעבור על אף שחלקו עלול להגיע לידי חמאס, ולכן מותר היה לה לעצור אותו. "כאשר צד ללחימה מחויב לאפשר אספקה של סיוע, מותר לו לפקח איך הוא מחולק ולמי", הגיבה לאחר מכן כהן ליפשיץ בשיחה אתי, "(אבל) ההרשאה הזו לא מבטלת את החובה לאפשר את הסיוע".

לשופטים היו סימני שאלה לגבי הבסיס העובדתי שעליו בנו שני הצדדים את טיעוניהם. סולברג, שישב בחלקו הראשון של הדיון כשיד אחת בחיקו, היד השנייה מתחת לסנטרו ועל פניו הבעה ספקנית, שאל את כהן ליפשיץ אם טענותיה לגבי חומרת המשבר נשענות רק על "דיווחים עיתונאיים", שם קוד, כנראה, לבולשיט. "אנו לא מתכחשות לכך שיש קושי עובדתי", השיבה, אבל טענה שחלק מהקושי נובע מכך שהמדינה אוסרת על עיתונאים וחוקרים להיכנס לצפון הרצועה, שם ישנם עדיין כ–200–300 אלף בני אדם.

עם זאת, לדבריה, ישנן מספיק ראיות. "מגיעות ידיעות", אמרה, "מבכירים ביותר בסוכנויות הסיוע המרכזיות בעולם… הם נמצאים בשטח, הם משדרים מהשטח… הם מספרים על נשים שבאות ללדת וכיוון שהן עצמן בתת־תזונה, התינוקות שלהן נולדים במשקל שלא יאפשר להם לשרוד. את זה ראו הבכירים בארגוני הסיוע במו עיניהם, והכל ממוסמך… העדויות שמגיעות מתוך הרצועה — ללא פילטר של חמאס — מלמדות באופן חד משמעי שלאנשים אין מה לאכול. כשמוצנח סיוע מהאוויר, אנשים רצים אחוזי אמוק כדי לתפוס אותו. הם מסכנים את חייהם. הם טובעים בים. הם נמחצים בעודם חיים תחת המשלוחים האלה. את זה לא עושים אנשים שבעים… כשאדם נכנס למצב של מחסור תזונתי, הרגע שבו המצב יהיה בלתי הפיך וייגרמו נזקים שאי אפשר יהיה לתקן אותם, בא באופן פתאומי. הדוח (של צ'צ'י ועמיתיו — ד"ב) מתריע שאנו קרובות לרגע הזה".

לעתירה צורפו עדויות מעזה שגבו עובדי העמותות, גישה ורופאים לזכויות אדם. אם לארבעה שגרה בעיר עזה סיפרה "שכנים מבוגרים שלנו מתו כתוצאה ממחסור במזון וחוסר טיפול. גם תינוקות מתו בגלל מחסור בחלב. לצערי מקרים אלה נהיו שגרתיים". אב לשלושה מצפון הרצועה סיפר שהיה רוצה לקטוף עשבי בר אבל הם גדלים ליד הגדר ו"מאוד מסוכן שם". כדי לשרוד הוא ומשפחתו נאלצו לאכול, בין היתר, מזון לציפורים. "הבן שלי בן תשע, אני מרגיש את העצמות שלו בולטות ורואה את העורקים שלו. אני מאוד מפחד".

מטעם המדינה השיב, בנוסף לברמן, גם סא"ל ניר עזוז, ראש ענף כלכלה במתפ"ש. הוא אמר שהוא וחבריו נמצאים עם היד על הדופק לגבי המצב ההומניטרי ברצועה, לרבות באמצעות "גורמים פנימיים" שמעניקים להם "מידע אותנטי". כשאמר שבעיניו אוכלוסיית עזה מקבלת "מענה סביר", סיננה לעברו כהן ליפשיץ משהו בנוסח "אז הם רצים אחרי המשאיות ומתים בשביל הספורט". ברמן עשה פרצוף של "נו, באמת". פוגלמן, סימפתי כדרכו, אמר: "גברת ליפשיץ, תוכלו כמובן להשיב, אין שום בעיה".

עזוז סיפר בגאווה ש"רק בחודש האחרון הכנסנו מעל 400 משאיות שעלו לצפון והגיעו לאוכלוסייה". כשהגיע תורה להגיב קפצה כהן ליפשיץ כנשוכת נחש. "הרע"ן מדבר על 400 משאיות בחודש? 400 משאיות בחודש, כאשר מזכ"ל האו"ם, ארגון הבריאות העולמי וכל הארגונים מדברים על זה שצפון רצועת עזה צריכה עכשיו 300 משאיות ביום. אנחנו שומעים מכם 400 משאיות בחודש? אז גם אם נגיד שהאו"ם… מגזים, מזכ"ל האו"ם מגזים, אבל הפער בין 400 משאיות בחודש לבין 300 משאיות ביום הוא פער עצום, והוא הפער שגורם לתמותת תינוקות, לתמותת ילדים, והוא הפער שאם אנחנו לא נפצה עליו באופן מיידי, ימשיך ויוביל לקטסטרופה שלא נראתה כדוגמתה בעשרות השנים האחרונות".

בנקודה אחרת בדיון עירער השופט עמית על טענת העותרים, שלפיה לרצועה כולה (לא רק לצפון) נכנסו מתחילת המלחמה ועד סוף מרץ פחות משבעים משאיות מזון ביום. "זו מתמטיקה פשוטה", אמר, "12 אלף משאיות, חלקי מספר הימים, זה באמת יוצא 140–150". הוא מתח את ראשו אחורה לתוך מסעד כיסא העור האדום, ונראה לרגע כמו נוסע במחלקת עסקים שמתרווח לקראת ההמראה. כהן ליפשיץ נלחצה לרגע. הצוות שלה עשה חשבון. "66 כבודו", אמרה בהתרגשות, "181 ימי מלחמה, 12 אלף משאיות, אנחנו ב–66, כבודו". עמית שירבט משהו, כנראה עשה חילוק ארוך עם הפרקר הירוק שלו. "אני תמיד אומר", התבדח, "שלשופט אין חרב, אין ארנק, אבל יש לו מחשבון".

ראש ההרכב עוזי פוגלמן סיכם בדיון שאף שחלה עלייה במספר משאיות הסיוע בחודש מרץ, "המספר הכולל לא מספיק. לכאורה". מאוחר יותר באותו יום פירסמו השופטים החלטת ביניים ששלחה את המדינה לעשות שיעורי בית ולהשיב בתוך שבוע על שורה של שאלות בעניין עיכוב הסיוע. אחר כך העותרים יגיבו ואז השופטים יפסקו.

אחרי שנגמר הדיון נכנסה לאולם קבוצה גדולה של מכיניסטים שזופים שבאו לביקור בבית המשפט העליון. ברמן התבקש להגיד לחבר'ה כמה מילים. הוא סיכם ביושר שעתרו נגד המדינה בשאלת הסיוע לעזה, המדינה השיבה שהיא עושה פעולות רבות והשופטים אמרו שצריך לעשות עוד. "לנו, כצד למלחמה, יש חובות במשפט הבינלאומי", הוא אמר למכיניסטים, שהסתכלו בו במבט ספקני, "אבל מעבר לחובות במשפט הבינלאומי…" עצרתי את נשימתי. האם הוא עומד להגיד שזו גם חובה מוסרית? והוא השלים את המשפט: "זה גם אינטרס ישראלי שלא יהיה משבר הומניטרי בעזה".