"ויקי מוצרי התנחלויות" – מחקר מידע שיטתי ונרחב על המפעלים בהתנחלויות ומוצריהם, על המפעלים שעזבו את ההתנחלויות ועברו לתחומי הקו הירוק ועל שיטות הטעיה של מפעלים המנסים להסוות ולהסתיר את מיקומם בהתנחלויות

http://he.settlementproductshebrew.wikia.com

"בשנים האחרונות מציגים עצמם המתנחלים כפטרוניהם של העובדים הפלסטינים ומקוננים על מר גורלם של פלסטינים אשר עלולים לאבד את מקום עבודתם בעקבות צעדים כגון סימון מוצרי ההתנחלויות באירופה. אבל עיון במדריך 'דפי כתום' אשר מתפרסם על ידי המתנחלים לצורך תקשורת פנימית בינם לבין עצמם מגלה תמונה הפוכה" אומר אדם קלר, דובר גוש שלום. "צוות המתנדבים של גוש שלום, אשר בחודשים האחרונים עבד על פרויקט נרחב לאיסוף ורישום מידע על המפעלים והעסקים בהתנחלויות, גילה שם עסקים רבים אשר מעידים על עצמם בהדגשה כי כמדיניות הם אינם מעסיקים עובדים ערבים – 'העבודה מתבצעת ע"י עובדים יהודיים בלבד', 'עבודה עברית!!!' (סימני קריאה במקור), 'עבודה עברית מ-א' עד ת' ', 'מיוצר בעבודה עברית באיכות גבוהה', 'דורש/ת עבודה עברית? הגעת למקום הנכון!','אמינות, מסירות, שירות טוב ועבודה עברית', 'שרות אדיב,עבודה עברית ומהלב' וגם בטויים פרדוקסליים כגון 'עובדה עברית, דובר צרפתית'. ברור לעין כי בקרב קהל היעד בהתנחלויות, עסק אשר אין בו דריסת רגל לערבים מהווה מקור משיכה ללקוחות פוטנציאליים."

בשנת 1996-97, זמן לא רב לאחר הקמת גוש שלום, פרסמנו בכתב וברשת מידע על מוצרי ההתנחלויות אשר נאסף בידי פעילינו. מאז, המידע הזה הועתק והופץ בידי קבוצות שונות בתנועת השלום הישראלית הרחבה ובחו"ל, והוא אף הוקרא מעל במת הכנסת בידי ח"כ תמר זנדברג ממרצ. יותר מכך – בכמה הזדמנויות המתנחלים עצמם וחבריהם, בבואם להשמיע קריאה לתומכיהם לצרוך דווקא ובמיוחד את מוצרי ההתנחלויות, השתמשו גם הם במידע שפרסם גוש שלום כלשונו, מלה במלה (כולל מספר טעויות כתיב...).

במשך השנים עשה גוש שלום מאמצים לעדכון שוטף. בחודשים האחרונים עסק צוות של פעילי התנועה עבודה נרחבת לעדכון שיטתי והרחבה ניכרת של המידע. בשנים האחרונות היו כמה מקרים בולטים של מפעלים שעברו מן ההתנחלויות (במיוחד מאזור התעשיה ברקן) לתחומי הקו הירוק. שלא במפתיע, מעברים כאלה קשורים לא פעם למאמצים של המפעל להרחיב את יצוא תוצרתו, במיוחד לאירופה, או לרכישת המפעל בידי חברה בינלאומית – וכן למצב בשטח, למשל בשנות האינתיפאדה השניה כמה וכמה מפעלים התנחלותיים נסגרו או עברו לתחומי הקו הירוק. בין המקרים שכבר זכו לפרסום אפשר לציין את "יינות ברקן", "בייגל אנד בייגל", "מנעולי ירדני" ו"מולטילוק" שעברו כולם לתחומי הקו הירוק. עליהם נוספו ממש בזמן עבודת הצוות בחודשים האחרונים חברת סודה סטרים שעברה מאזור מישור אדומים לנגב, לאחר נסיון בלתי מוצלח לקיים מסע תעמולה בכיכוב השחקנית סקארלט ג'והנסון, ובימים האחרונים חברת הקוסמטיקה "אהבה" שהודיעה על מעבר מהתנחלות מצפה שלם לקיבוץ עין גדי שבתוך הקו הירוק. ראוי לציין כי ככל הנראה מעבר חברת "אהבה" קשור עם רכישתה בידי חברה סינית – מה שצריך לשמש מסר לראש הממשלה נתניהו המנסה לבנות קשרים עם סין כ"משקל נגד" ללחצי האיחוד האירופי.

מקרים אחרים שלא קבלו פירסום עד כה והתגלו בידי הצוות שלנו כוללים בין השאר את "אינטרקוסמא קוסמטיקה" שעברה מאזור התעשיה עטרות לאשדוד; חברת "איקו עיצובים" לרהיטי ילדים ונוער שעברה מברקן למפעלים באשדוד ונשר; חברת "מ.ב.ט. - מעבדות ביולוגיות טבע" השייכת לענקית התרופות "טבע" ואשר הועברה ללא פרסום מאזור התעשיה עטרות לבית שמש; וחברת הטכסטיל "דלתא" אשר העבירה את המחסנים שלה מאזור התעשיה עטרות אל קיסריה. אל הנ"ל אפשר ככל הנראה להוסיף את חברת הריהוט "בר כסאות/יוניטד סיטס" המופיעה עדיין ברישומי אזורה תעשיה ברקן אך מספר הטלפון שלה שם נענה במענה קולי המכריז כי החברה "עברה למשכנה החדש בתל אביב".

מקרה בולט נוסף שלא זכה לפרסום עד כה: חברת "תה עדנים" אשר נוסדה ופעלה בשנותיה הראשונות בהתנחלות עפרה, "ספינת הדגל" של ההתנחלות האידאולוגית הדתית-לאומית. לפי מיטב המידע שהצליח הצוות לאסוף, בסביבות שנת 2002 החברה עברה, מבלי להודיע על כך לאמצעי התקשורת, מהתנחלות עפרה אל בית לחם הגלילית ומשם אל נצרת עילית. זאת בתקופת האינתיפאדה השניה, ובזמן בו החלה החברה לפתח פעילות עניפה מאד באירופה, במיוחד בצרפת וגרמניה.

רישומים שמצאנו ברשת מעידים על ההיסטוריה הארוכה של מפעל משחות הנעליים "מבריק תעשיות" שהוקם בשנות השלושים של המאה הקודמת בתל אביב, הפך להיות המפעל הגדול ביותר בתחומו בישראל ובמזרח התיכון בכלל ובלע 28 מפעלים מתחרים, והועבר לאזור התעשיה ההתנחלותי מישור אדומים – מה שהתגלה כברירה עסקית חסרת מזל שהסתיימה בסגירתו בתקופת האינתיפאדה השניה. בדומה לכך חברת "ממתקי אטלס", שהיתה בין החשובות ביצרני מסטיקים בישראל מאז שנות השבעים, עברה לאזור התעשיה עטרות במזרח ירושלים ושם נתקלה בקשיים עסקיים חמורים עם פרוץ האינתיפאדה השניה. בסופו של דבר התמוטטה החברה, והציוד והמוניטין שלה נרכשו בידי חברת מסטיקס מבית שמש.

מסמכי רשם החברות ופסקי דין של בתי משפט מספרים על חברות הטכסטיל "אביר תעשיות טכסטיל", "אביר תעשיות חוטים", "סברילון טכנולוגיות חוטים" ו"הדורון שווק טקסטיל", אשר שכנו באזור התעשיה ברקן, נשזרו זו בזו, ניהלו מאבקי שליטה מסובכים ובסופו של דבר כמעט כולן פשטו את הרגל והגיעו לכינוס נכסים. בדומה לכך אפשר להזכיר מידע שאותר על חברות התנחלותיות נוספות אשר הגיעו להתמוטטות, כינוס נכסים ומחיקה – ביניהן למשל "אריה פלסט" מאזור התעשייה מעלה אפריים, "מי צורים" מראש צורים שבגוש עציון, "נגרית מתנחלי חברון בע"מ" וכמה וכמה חברות נוספות.

ממצא משמעותי נוסף של צוות גוש שלום הוא כי מפעלים וחברות רבים הנמצאים בהתנחלויות מנסים להסתיר או לטשטש את מקום המצאם - במיוחד מפעלים העוסקים ביצוא לחו"ל או מקיימים קשרים בינלאומיים אחרים. המידע המופיע באתרי האינטרנט של החברות, בפרסומות שלהן בעיתונות ועל אריזות המוצרים הוא לא פעם חסר או מטעה. מפעלים רבים מוסרים שתי כתובות, אחת בהתנחלות ואחת בתוך הקו הירוק, בצורה המקשה מאד לאתר את מיקומם האמיתי.

למשל, חברת יצור השמיכות "פריד" השוכנת באזור התעשיה ההתנחלותי ברקן מפרסמת רשימה מפורטת של חנויות ברחבי הארץ בהן נמכרת תוצרתה, אך בלי אזכור מקומו של המפעל בו מיוצרות השמיכות. כמוה נוהגות גם רשת הרהיטים "ביתילי", מפעל "כתר פלסטיק" וחברות נוספות. חברת מוצרי החלב "משק צוריאל" משווקת מוצרים שבחלקם מגיעים מהתנחלות שדמות מחולה בבקעת הירדן וחלקם ממפעלים בגליל ובנגב, כאשר בחלק גדול מהמקרים אין שקיפות ואין אזכור של מקור המוצר על האריזה.

שיטת הסוואה נסופת היא פרסום "קוד יצרן" על האריזה. כך למשל, חברת "ג'נרל מילס בע"מ", סניף ישראלי של חברה אמריקאית גדולה למוצרי מאפה, מייצרת את המותג "פילסבורי" באזור התעשיה עטרות במזרח ירושלים אך על עטיפות חלק מהמוצרים נמסרה כתובת החברה ברמלה בצירוף הכיתוב "מיוצר ידי קוד יצרן ".SLGL קוד יצרן כזה ניתן לפיענוח באמצעות אתר שמפעיל משרד הכלכלה, אך ברור כי תהום מפרידה בין מידע המנוסח בצורה כזאת על עטיפת המוצר לבין מחויבותה האלמנטרית של חברה מסחרית לספק לצרכן מידע אמין ושקוף.

כאשר מדובר במוצרי מזון נעזר הצצות לא פעם במיקומה של הרבנות שנתנה הכשר למוצר – מתוך הנחה סבירה כי זוהי הרבנות במקום או באזור שבו יוצר המוצר. כך למשל על קופסת חומוס מתוצרת מפעל "אחווה" מופיעה כתובת בנס ציונה, אך ההכשר מרבנות אריאל מעיד על מיקומו האמיתי של המפעל בו יוצר החומוס.

ההטעיה הבוטה ביותר בה נתקל הצוות נוגעת לתמרים - במיוחד תמרים מזן מג'הול, שהן ענף כלכלי מרכזי של ההתנחלויות בבקעת הירדן וחלק גדול מהן מיועדות ליצוא. כך למשל חברת "נהר הירדן" ("ג'ורדן ריבר") מפיצה תמרים מבקעת הירדן בקופסאות קרטון עליהן אין כל כיתוב בעברית ושום אזכור שהוא למקור התמרים. הכיתוב על קופסאות התמרים הוא באנגלית, לעיתים גם בשפות אירופאיות אחרות (גרמנית, צרפתית, ספרדית, איטלקית) ולעיתים גם בערבית. על חלק מהקופסאות של תמרי "נהר הירדן" מופיעות תמונות "אוריינטליסטיות" של רוכבי גמלים על רקע עיר אקזוטית עם צריחי מסגדים, דבר היכול ליצור אצל מסתכל שטחי רושם שמדובר במוצר מתוצרת ערבית. אבל בשיווק המוצר בישראל נוספת על הקופסאות מדבקה בעברית המציינת את מקור התמרים בבקעת הירדן, את שם בית האריזה (גילגל, תומר וכו') ואת הכשר רבנות בקעת הירדן.

בניגוד לדוגמאות להלן ראוי לציין את השקיפות שנוקטת חברת "ששון לוינסקי" המפיצה פירות מיובשים מסוגים שונים, חלקם מתוצרת המפעל שלה בקרית גת וחלקם מבית האריזה בהתנחלות גילגל בבקעת הירדן. במקרה זה מקור הפרי מצוין בבירור על כל קופסא וקופסא, בצורה המאפשרת – לפחות לצרכן נבון הבודק את הכיתוב על האריזה – לודא את מקור המוצר בטרם הרכישה.

יש להדגיש כי באיסוף המידע לא הבחין צוות גוש שלום בין "התנחלויות אידאולוגיות" ו"התנחלויות איכות חיים", בין "גושי התנחלות" לבין "התנחלויות מבודדות" וכו'. ההגדרה על פיה נקבע איזה מפעלים ועסקים יכללו בפרויקט הינה ברורה וחד משמעית: התנחלות היא כל ישוב אזרחי שנועד להתישבות אזרחים ישראלים בשטחים שאותם כבש צה"ל בחודש יוני 1967 ובהם מחזיקה מדינת ישראל עד היום. מתנחל הוא כל מי שגר בישוב כזה. ורלוונטי במיוחד בהקשר של הפרוייקט הזה: אזור תעשיה שנועד ליזמים ואנשי עסקים ישראלים ואשר הוקם באותם שטחים כבושים הינו אזור תעשיה התנחלותי.

"לא פעם שואלים אותנו 'למה אתם שונאים את המתנחלים'? התשובה היא חד משמעית: איננו שונאים את המתנחלים" אומר אדם קלר, דובר גוש שלום. "המתנחלים הם יצורי אנוש כמונו ואזרחים ישראלים כמונו. הם אוהבים את בני משפחותיהם לא פחות מאיתנו. כמו יצורי האנוש בדרך כלל, המתנחלים משוכנעים במלוא הכנות שמעשיהם ואורח חייהם הינם נכונים וצודקים. איננו שונאים את המתנחלים. אנו כן רואים אותם כמי שעושים מעשה פוליטי משמעותי ביותר בעצם ישיבתם בשטח כבוש. להשקפתנו, זהו מעשה מזיק ומסוכן ביותר לעתיד של כולנו (ובמיוחד לעתידם של המתנחלים עצמם!). ישיבתם בשטח כבוש היא הפרה בוטה של החוק הבינלאומי וחסימת הדרך לכלל אזרחי ישראל להגיע אי פעם לשלום. אם המתנחלים יחדלו מן המעשה הפוליטי הזה, בו ברגע לא תשאר לנו שום סיבה לויכוח או עימות איתם."

קלר מוסיף: "אנו רואים את 'חוק החרם' אותו חקקה הכנסת בשנת 2011 ואשר לצערנו אושר גם בידי שופטי בג"צ כחוק בלתי הוגן וכפגיעה חמורה בחופש הביטוי של אזרחי ישראל. בעקבות החוק הזה נוצר מצב משפטי בו במדינת ישראל מותר כל חרם על ידי כל אחד נגד כל אחד, ואך ורק קריאה לחרם על מוצרי ההתנחלויות נאסרה. מותר לאזרחים ישראליים שהם יהודים דתיים לקרוא לחרם על מסעדות לא כשרות. מותר לתנועות חברתיות לקרוא לחרם על מוצרים שמחירם מופרז. מותר לצמחונים וטבעונים לקרוא לחרם על מוצרים מהחי. אפילו מותר לאנשי הימין הקיצוני לקרוא לחרם על אזרחים ערבים - ארגון מתנחלים המתקרא 'ועד מתיישבי השומרון' עשה בדיוק כך לאחרונה, כולל פרסום רשימה מפורטת של שמות וכתובות של חנויות ערביות שאותן קרא הארגון להחרים. אנו רואים את המצב משפטי והציבורי הזה כבלתי הוגן ומפלה בעליל. אולם בהתחשב במצב זה מבהירה תנועת 'גוש שלום', למען הסר כל ספק, כי בפעולת איסוף המידע על מפעלים ועסקים בהתנחלויות ופרסומו בפרויקט 'ויקי מוצרי התנחלויות' אין משום כוונה להשמיע קריאה לחרם על מוצרי ההתנחלויות. מטרת איסוף המידע ופרסומו היא לספק מידע צרכני מהימן ומדויק כמיטב יכולתנו, כדי לאפשר לצרכנים – כל אחד ואחת בנפרד – לקבל החלטה נבונה ומושכלת לפי שיקול דעתם האישי."

על מקורות החומר שנאסף מציין קלר: "בעבודתנו נעזרנו רבות במידע שכבר נאסף ופורסם בידי ארגוני שלום אחרים, במיוחד פרויקט 'מי מרוויח מהכיבוש' וכן פרסומים של 'שלום עכשיו'. כמו כן איתרנו מידע רב המתפרסם בידי המתנחלים עצמם – אתרים ופרסומות של חברות שונות, רשימות מפעלים שמתפרסמות בידי הנהלות אזורי התעשיה ההתנחלויותיים, ושני מדריכים מקוונים מיוחדים להתנחלויות – 'דפי כתום' ו'קהילת עסקים שומרון, אריאל, בקעת הירדן, בנימין'. בנוסף, נעזרנו בדנסגייד, מדריך החברות המקוון של 'דן אנד ברדסטריט' ובפורטל המשפטי 'תקדין' בו נמצא מאגר נרחב של פסקי דין בהליכים אזרחיים כולל כאלה בהם מעורבות חברות התנחלותיות. לא פעם נמצאו בשני המקורות האלה פרטי מידע אשר החברות עצמן בחרו להצניע. לצורך פרסום החומר בצורה שיטתית ונוחה לשימוש השתמשנו בתכנה של 'ויקיפדיה' אשר זמינה ברשת לכל המעונינים."

"לידיעת הגברת שקד, שרת המשפטים, ברצוני להדגיש כי מדובר בפעילות התנדבותית מלאה של פעילים בעמותה אשר לרשותה אמצעים ומשאבים מוגבלים ואשר אינה מקבלת כל תמיכה ממשלתית - לא מאת ממשלת ישראל וגם לא מאת ממשלות זרות." מסיים קלר. "על אף שעשינו מאמץ רב להימנע מטעויות, יתכן כי יתברר שהמידע שפרסמנו אינו חף משכאלה. במידה וטעויות כלשהן יתגלו, הן נעשו בתום לב וללא כוונת זדון. כל המעוניינים/ות לתקן טעויות, להוסיף פרטים ו/או למסור מידע חדש מוזמנים לפנות אלינו. אנו מתחייבים כי במידה והמידע החדש יתגלה כמהימן, נתקן כל טעות ונוסיף כל מידע רלוונטי חדש, כדי לאפשר לכל משתמש/ת לקבל החלטות באופן עצמאי ומושכל".

לפרטים נוספים: אדם קלר adam@gush-shalom.org