ממשלת שרון טוענת שגדר ההפרדה "משרתת אך ורק צרכי ביטחון".

האומנם?

לחצו כאן להגדלה

בניגוד לאמונה הרווחת, "חומת ההפרדה" לא נבנית על מנת לספק ביטחון לאזרחי ישראל.

לו זאת הייתה המטרה, הייתה גדר גבול נבנית על תוואי הקו הירוק, גבול המוכר על ידי העולם כולו.

גדר גבול זאת הייתה מוכרת גם על ידי רוב רובו של הציבור הפלסטיני.

אורכה היה שליש מהחומה הנבנית היום ועלותה - שבריר מעלות החומה המסיבית ההולכת ונבנית.

לחצו כאן למצגת פלאש של גדר ההפרדה

החומה אינה אמורה להפריד בין הפלסטינים לישראלים (שכן ישראלים יחיו משני צדי החומה) אלא להפריד בין הפלסטינים לבין אדמתם.

חומת ההפרדה מוקמת עמוק בתוך השטח הפלסטיני והיא דרך נוספת למימוש המדיניות הישראלית, גירוש וטרנספר לעם הפלסטיני.

היום, אי אפשר לטהר טיהור אתני מסיבי, באמצעות משאיות עמוסות פליטים מקוננים. ישראל לא תוכל לעמוד במתקפת דעת הקהל העולמית. על כן פיתחה ממשלת ישראל שיטות של טיהור אתני בחנק איטי של האוכלוסיה.

טיהור אתני איטי אינו ניתן לצילום וממילא דעת הקהל בעולם ממשיכה להיות ממוקדת בנעשה בעירק.

החומה מספחת לישראל כפרים פלסטינים ואחוז ניכר של אדמה פורייה רווית עצי זית, חממות, שדות גידול ירקות ומקורות מים.

היא תקרע כפרים וערים פלסטינים מאדמותיהם החקלאיות, מרכזי מסחר, חינוך ותרבות.

היא תגביר את ההשחתה הסביבתית המתמשכת המתבצעת בשטחים הכבושים.

היא מתן לגיטימציה למפעל ההתנחלות.

החומה תחתום את הגולל על כל אפשרות לאוטונומיה ושליטה פלסטינית עצמאית.

לא הקרקע לבדה מנחה את מסלול בנייתה של הגדר.

משש מאות מליון הקוב שמספק המאגר בשנה, שואבת ישראל באזורים שונים כחמש מאות. השליטה במקורות המים הייתה מאז ומתמיד מוטיבציה מרכזית להמשך הכיבוש. במסגרת תכנית שנקראה בשם (המטעה) "שימור מקורות הירקון" מוקמו אלקנה והתנחלויות אחרות שאישרה ממשלת המערך בשנות השבעים, ב"אזורים הקריטיים" לשאיבה. מאז הכיבוש ב-1967 ודרך הסכמי אוסלו אסרה ישראל על הפלשתינים לקדוח בארות חדשות, אך באדמות מסחה ובידיה, כמו באדמות שנותקו כבר מקלקיליה וטול כרם, פועלות עדיין בארות רבות מהתקופה שלפני 1967.

השאיבה מהן עשויה להפחית מעט את יכולת השאיבה בישראל.

בניתוקם של הכפרים מן הבארות מרוויחה ישראל רווח כפול - שליטה על מקורות המים וחיסולה המעשי של פרנסת הכפרים.

ואכן מאז יוני 2002 עזבו כבר כ-4,000 תושבים את אזור קלקיליה.

חשוב לומר - לא בהפרדה, לא בביטחון ולא בשלום עניינה של הגדר. טרנספר ושליטה על מקורות המים הם הדלק הבוער במנועיהם של הדחפורים הישראליים.

"זו היא טרגדיה לאנושות כולה, כאשר צורות אלה של דיכוי מופעלות כלפי העניים וחסרי האונים, בעוד המדכא משמיע את דבריו ולדבריו מאמינים בעוד המדכא מצדיק את מעשיו ומרמה אומות ותרבויות.

בחסות ה"ביטחון" ומלחמה "בטרור", פועל המדכא, ובחסותם מבוצעים הפשעים. כיצד יכולים אנשים לתת ברכתם למדכא, זמן שהוא צובר הון כלכלי להקמת החומה ולביצוע פשעו". דברים אלה נאמרי ע"י תושבי אזור קלקיליה שחייהם נהרסו ע"י חומת האפרטהייד.

קלקיליה

קלקיליה תהפוך לכלא ענק, המוקף חומה מכל עבריו.

לקלקיליה יהיה שער יציאה אחד, מבוקר על ידי שני מחסומים.

ירצו - יפתחו, ירצו - יסגרו.

עיר שהייתה מרכז מסחרי שוקק לכל ישובי הסביבה, תיחנק.

תושבי קלקיליה יאלצו לעזוב אותה על מנת לפרנס את משפחותיהם.

בסך הכל, תשפיע החומה באופן דומה על כ-210,000 פלסטינים החיים ב-67 ישובים וכפרים.

11,700 פלסטינים, החיים ב13 כפרים, ימצאו לכודים בין החומה לבין הקו הירוק.

כל זאת, עוד לפני ההרחבה הנדרשת על ידי ראשי יש"ע הרחבה האמורה להכליל בחומה גם את אריאל, עמנואל וקדומים.

הקליקו על המפה לקבלת תמונה מוגדלת של דרום "שלב א' של הגדר.

מקור - בצלם.

גילוי דעת של תושבי קלקיליה בניין החומה - תורגם מערבית

חומת ההפרדה אינה מיועדת להפריד בין ישראלים לפלסטינים (היא נבנית עמוק בתוך השטחים הפלסטיניים ויהיו התנחלויות משני צדדיה)

החומה גם אינה מיועדת לספק ביטחון (650 ק"מ של גזל וסיפוח אינם תורמים לביטחון)

לשם מה, אם כן, מתוכננת החומה?

דפי מידע לחלוקה - נתונים - ביטחון - מכבסת המלים - זכויות