יש גבול!!! בואו לעודד ולתמוך בסרבניות המצפון!

24/08/17

נועה גור גולן נכלאה בפעם השנייה וכלואה כבר 44 ימים, הדס טל נידונה בפעם הראשונה ל-20 ימים, בגין סירובן להתגייס ולקחת חלק בדיכוי העם הפלסטיני. הסרבניות הועברו מכלא 6 לכלא 4 (כנראה בעקבות ההזמנה למשמרת כלא 6).

לכן, משמרת הכלא הועברה ותתקיים בשדה שליד כלא 4 ביום שבת, ה-19.8.2017, בשעה 18:00.

נועה גור-גולן והדס טל קיבלו החלטתה אמיצה שלא להיכנע לתכתיבי הממסד הצבאי והמדיני, ומוכנות להקריב למען אמונתן הפוליטית.

נועה נכלאה בפעם השנייה וכלואה כבר 44 ימים, והדס נידונה בפעם הראשונה ל-20 ימי מחבוש – בגין סירובן להתגייס ולקחת חלק בדיכוי העם הפלסטיני.

אנו מוחים ומוחות על מעצרן ועל הניסיון לחייב אותן לקחת חלק בדיכוי המנוגד לערכיהן. אנו גם מפגינים ומפגינות נגד המשך הכיבוש והדיכוי הברוטלי של העם הפלסטיני. נועה והדס מסרבות ואנו תומכים ותומכות בהן בסירובן.

נקודות ההסעה למשמרת: 17:15 בנייני האומה בירושלים, 17:30 בירידה לאיילון שליד רכבת מרכז בתל אביב, 18:00 בשדה ליד כלא 4. זמנים ומקומות אלה מבטלים את מה שנמסר מקודם.

אם אתם מגיעים עם רכב, אנא הגיעו לנקודת היציאה ואספו משתתפים אחרים

הרשמה להסעות -->http://bit.ly/2wDr11A נשמח לראותך! https://www.facebook.com/hadas.tal2?fref=gs&hc_ref=ARSzlucesdqhgx9mMSE9rn7IPAx_AlXXqm33qH48BQZQCMUZXMBpnoDeil_SXCboJXg

תמיד יש תכניות למנוחה בימי שבת ובכלל חם, נועה והדס בכלא 4. בוא/י, נשמח לראותך!

***

System Message: WARNING/2 (<string>, line 25); backlink

Inline strong start-string without end-string.

System Message: WARNING/2 (<string>, line 25); backlink

Inline emphasis start-string without end-string.

...כשאני נאחזת בסיבה האמיתית והכנה שבגללה אשוב לכלא מחר, אני מתמלאת כוח להמשיך את המאבק. המאבק האישי שלי לחיות ולתרום לחברה על פי מצפוני, ולמען מאבק גדול הרבה יותר ממני ומהסירוב שלי- מאבק למען השלום, לחיים חופשיים ובטוחים באמת לכל היושבים כאן, ישראלים ופלסטינים." דבריה המלאים של נועה טרם הכליאה -->http://bit.ly/2vOd0Rk

"...הבחירה בסירוב שכולל גם ישיבה בכלא, ששולל ממני את החופש, לא הייתה פשוטה. אף נערה בת 18 לא מאחלת לעצמה להתחיל את חייה העצמאיים שלאחר התיכון במאסר בכלא צבאי, שיכול גם להימשך חודשים רבים .... מצד שני, אני לרגע לא שוכחת את המטרה... נקודה למחשבה לסיום - מהם הגבולות שלכם? האם אתם תומכים במדינה ובצבא בלי תנאים? בלי מחשבה? בלי ביקורת? האם תתמכו בכל מדיניות ממשלתית אם היא מתיימרת להגן עליכם? האם גם לכם יש עקרונות שאתם מוכנים לשלם עליהם מחיר?" לדבריה המלאים של הדס --->http://bit.ly/2hTbMhV

System Message: INFO/1 (<string>, line 33)

Possible incomplete section title. Treating the overline as ordinary text because it's so short.

*** המסר שכתבה הדס בבוקר יציאתה אל הבקו"ם והכלא.

System Message: WARNING/2 (<string>, line 33); backlink

Inline strong start-string without end-string.

הבוקר אני מגיעה יחד עם משפחתי וחבריי ללשכת הגיוס בתל השומר, ומודיעה לצבא שאני מסרבת להתגייס. לא משקרת לקב''ן, לא משחדת פסיכיאטר - הולכת עם האמת שלי

במופגן ובגלוי, ועל כך גם משלמת מחיר .

אין מחיר לחופש. בשני המובנים.

הבחירה בסירוב שכולל גם ישיבה בכלא, ששולל ממני את החופש, לא הייתה פשוטה. אף נערה בת 18 לא מאחלת לעצמה להתחיל את חייה העצמאיים שלאחר התיכון במאסר בכלא צבאי, שיכול גם להימשך חודשים רבים. אי הוודאות גם היא מרתיעה.

מצד שני, אני לרגע לא שוכחת את המטרה. אני לרגע לא שוכחת שהאלטרנטיבה שהמדינה מותירה לי היא התגייסות לצבא שמיישם מדיניות של כיבוש על אחר כבר למעלה מחמישים שנה, צבא שמיישם מדיניות ממשלתית ששוללת את החופש של הפלסטינים. ששוללת מהם זכויות אזרח. מדיניות שבסופו של דבר לא מאפשרת בטחון ורווחה לשני הצדדים. אני לרגע לא שוכחת שגיוס הוא לא מעשה ניטרלי. למעשה, אם חושבים על זה, גיוס הוא אף יותר פוליטי מסירוב, אך אנו גדלים עם ה''עובדה'' שהצבא פועל לפי האינטרסים שלנו, שהם גם איכשהו מנותקים לחלוטין מפוליטיקה. זהו לא המצב.

בימים האחרונים אני מקבלת המון הודעות, כתגובות על פרסום ההצהרה שלי ובפרטי, ובהן מילים חמות, מרגשות ומחזקות. ביניהן גם סיפורים אישיים. אנשים שהיו רוצים לסרב, אך מנסיבות כאלה ואחרות מצאו את דרכם החוצה בדרכים שקטות יותר. אנשים שאחרי השירות הצבאי שלהם הגיעו לתובנות שלי ובמבט לאחור מתחרטים כי לא סירבו. אנשים שהיו חלק ממעגל האלימות והיום נאבקים נגדו. פלסטינים וישראלים שוחרי שלום שהתרגשו לראות כי הם לא לבד. זה מזכיר לי את התגובות הרבות שקיבלתי בתגובה להצהרה, המזלזלות ביכולת שלי בגילי להחזיק דעות וביקורת. אם אני צעירה מדי בשביל להביע דעה ולבקר את המדינה, הכיצד אני בוגרת מספיק בשביל לשאת נשק? הכיצד נערות ונערים בני 18, בני גילי, בוגרים מספיק בשביל לקחת חלק במדיניות הכיבוש? בוגרים מספיק בשביל להחליט החלטות מוסריות קשות, אותן נאלצים חיילים לעשות במהלך שירותם? בוגרים מספיק בשביל להיות חיילים, אך לא מספיק בשביל לחשוב ולהביע דעה. גם אם אינכם מסכימים עם דעותיי, כיצד אתם יוצאים נגד עצם הביקורת? עצם הדעה? הזוי בעיניי.

נקודה למחשבה לסיום - מהם הגבולות שלכם? האם אתם תומכים במדינה ובצבא בלי תנאים? בלי מחשבה? בלי ביקורת? האם תתמכו בכל מדיניות ממשלתית אם היא מתיימרת להגן עליכם? האם גם לכם יש עקרונות שאתם מוכנים לשלם עליהם מחיר?

תודה מכל הלב לכל מי שתומך ועוקב. אמשיך לכתוב ולעדכן, אשתדל גם מהכלא, ובוודאי בין כליאות.