האם אפשר לתאר את ישראל בלי האזרחים הערבים-פלסטינים שלה? הם כל כך משולבים כמעט בכל תחומי החיים שלנו. איך היתה ישראל נראית ללא עובדי הבניין הערבים-פלסטינים; איך היתה נראית מערכת הבריאות שלנו ללא הרופאים, אחיות/ים, הרוקחים הטכנאים והסניטרים; איך היו נראים מרכזי הקניות ללא הזבנים/יות; איך היו נראים אין-ספור מקומות בילוי ללא נוכחותם; איך היתה מתפקדת מערכת התחבורה הציבורית ללא הנהגים; מי היה מתקן את כלי הרכב שלנו; איך היה נראה המטבח הישראלי ללא המאכלים הערביים; ואפשר להמשיך לתחומים נוספים של חיינו.

מדינת ישראל גזלה מאזרחיה הערבים-פלסטינים כמעט את כל אדמותיהם. הם ברובם חדלו להתפרנס מחקלאות ופנו לעבוד במשק היהודי.

מדינת ישראל מפלה אותם בתקציבים, בתכנון, בהקצאת אדמות לבנייה, בפיתוח ובתחומים נוספים. ואחרי הכול, ברובם הגדול בחרו בהשתלבות.

כל פעם שאני מגיע לנגב ונחשף לפגיעה השיטתית של ממשלות ישראל באזרחים הבדואים בנגב, אני נאלץ לתמוך בדרישה למדינת כל אזרחיה.

כל פעם שאנחנו שומעים על תקיפות יהודים במקומות שונים בעולם בידי אנטישמים, אנחנו מזדעזעים. ראשוני המגנים הם ראש ממשלתנו ושריו. ואכן בכך הם נותנים ביטוי נאמן להתנגדותנו לתופעת האנטישמיות. האנטישמיות היא רעה לא רק מכיוון שהיא מכוונת נגדנו. היא רעה מכיוון שהיא פוגעת בבני אדם, לא בגלל מעשיהם, אלא בגלל שייכותם. זאת גזענות. והנה מנהיגינו המגנים את האנטישמיות בשמנו, פוגעים באזרחים ישראלים, לא בגלל שעשו רע למישהו, אלא בגלל שייכותם - היותם ערבים-פלסטינים במדינת היהודים!

חשוב לשים לב: רוב התקיפות האנטישמיות בעולם נעשות בידי יחידים או קבוצות. כמעט כל ממשלות העולם מחויבות למלחמה באנטישמיות. אצלנו עיקר הפגיעות במיעוט הערבי-פלסטיני לא נעשות בידי גזענים-לאומניים אלא בידי ממשלת ישראל! כן, זאת שבצדק נלחמת נגד האנטישמיות בעולם.

ראש ממשלת ישראל, לצד חקיקה נגד הערבים-פלסטינים בישראל ולצד פגיעה של ממשלתו בהם, מסית נגדם ונגד המפלגה המייצגת את רובם. הוא גילה שלשנאה ולהסתה יש כוח אלקטוראלי רב. כן אותו ראש ממשלה, שאם מנהיג כלשהו בעולם יעז לעשות את אותו הדבר נגד יהודי ארצו, יהיה ראשון המגנים, הוא המסית הראשי! לאכזבתי ראשי מפלגת כחול לבן לא מעזים לצאת נגד ההסתה. בכך הם חושפים את עליבותם.

מהמרכז ימינה כל המפלגות מפגרות אחרי מציאות חיינו המשותפים. מול ההשתלבות של האזרחים הערבים-פלסטינים בחיינו, הפוליטיקאים מסרבים לשלבם.

כן, אני היהודי הרוצה להיות ישר במאבקו נגד האנטישמיות בעולם, עומד לצד הנרדפים בארצנו, שפשעם הנורא הוא, שנולדו ערבים-פלסטינים במדינת היהודים. בבחירות הקרובות הביטוי לכך הוא תמיכה במפלגה הערבית המשותפת.