|
||
התפשטות הקורונה ברצועה תהיה אסון בממדים מחרידים, שכל כולו תוצאה של התנאים הייחודיים הקיימים ברצועה כתוצאה מהמצור שישראל מטילה עליה מזה למעלה מעשור. השילוב בין צפיפות האוכלוסייה לבין תוצאות המצור – בהן קריסתה של מערכת הרפואה, העוני הקיצוני והתלות בסיוע ההומניטרי, קריסת התשתיות ותנאי החיים הקשים המשפיעים על מצבם הבריאותי של התושבים עוד טרם לחשיפתם לנגיף החדש – כל אלו חוברים יחדיו לתרחיש בלהות. שני תושבי רצועת עזה אובחנו כחולים בקורונה. על פי הדיווח בכלי התקשורת, השניים חזרו מפקיסטאן והוכנסו לבידוד ברגע שחזרו לרצועה. כרגע הם מאושפזים בבית חולים שדה ברפיח שהקימו הרשויות בעזה. אין מדינה בעולם, ובכלל זה ישראל ומדינות אחרות עם מערכות בריאות מודרניות, שאינה חוששת כי מערכת הבריאות שלה תתקשה להתמודד – או חלילה תקרוס – מול אלפי, או עשרות אלפי, חולים שנדבקו במגפה. אך מערכת הבריאות ברצועת עזה הייתה כבר בנקודת ההתחלה, ועוד לפני חולה הקורונה הראשון, בקריסה. כבר היום היא רחוקה מלענות על צרכי האוכלוסייה שכן היא סובלת ממחסור בתרופות, בציוד, ברופאים ובהכשרה מקצועית. בימים שבשגרה ישראל מתירה לחלק קטן מהזקוקים לטיפול רפואי לצאת מהרצועה – לטיפול בגדה המערבית (כולל במזרח ירושלים), בתוך ישראל או במדינות אחרות. כרגע אפילו מקרים נדירים אלה לא יזכו לטיפול. ישראל, בהתאם למדיניות שהיא מיישמת מאז ביצעה את תכנית "ההתנתקות" ב-2005, מתנערת מאחריותה לנעשה בשטח הרצועה ומתייחסת למתרחש שם כאילו מדובר במדינה זרה. ואולם ישראל נושאת במלוא האחריות למציאות זו: אחרי עשרות שנות כיבוש שבמהלכן נמנעה מהשקעות ברצועה, ואחרי יותר מ-12 שנות מצור שבמהלכן הפכה אותה ישראל לכלא הפתוח הגדול בעולם, רצועת עזה נמצאת כיום בעיצומו של אסון הומניטארי – כולו יציר כפיה של ישראל. מדיניות זו גוזרת על כמעט שני מיליון תושבי הרצועה חיים בעוני מחפיר: הכלכלה קרסה כבר מזמן ותושבי הרצועה כלואים בתוך שוק עבודה סגור ומוגבל שבו שיעור האבטלה עומד על יותר מ-70% בקרב צעירים וכ-80% מהתושבים תלויים בסיוע הומניטארי. גם התשתיות קרסו: כמעט כל המים הנשאבים ברצועה אינם ראויים לשתייה וחשמל מסופק לתושבים רק לשעות ספורות בכל יום – מצב הפוגע גם בתפקוד מערכות המים והביוב. מי שיצר מציאות זו אחראי גם לבריאותם של שני מיליון בני האדם החיים ברצועת עזה. ישראל לא תוכל לרחוץ בניקיון כפיה לנוכח התממשותו של תרחיש הבלהות, אותו יצרה ולא ניסתה כלל למנוע. לפרטים נוספים: עמית גילוץ, 054-6841126, amit@btselem.org בצלם - מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים ת.ד. 53132, ירושלים 9153002. טלפון: 02-6735599 ארגון גישה קורא לממשלת ישראל לאפשר הכנסה לרצועה של כל הפריטים החיוניים לבריאות התושבים ולתפקוד הכלכלה ולהסיר מגבלות על סחורה יוצאת המקרים הראשונים ברצועת עזה של תחלואה כתוצאה מחשיפה לנגיף הקורונה מעוררים דאגה מיוחדת, לנוכח התנאים השוררים ברצועה. לאחר עשרות שנים תחת כיבוש, מתוכן 13 שנים של סגר חונק, מצב התשתיות בעזה, רעועות ובלתי מספקות, מסכן חיים תחת איום של מגפה. שנים שמדינת ישראל כופה מגבלות תנועה על שני מיליון תושבי הרצועה, באמצעות משטר היתרים, לו תפקיד מכריע בהידרדרות תנאי החיים בעזה. אין ברצועה אספקה של מים ראויים לשתייה בבתים, חשמל מסופק רק בחלק מהיממה, מערכת הרפואה חסרה מאוד, הכלכלה מקרטעת, שיעור האבטלה משתק. השליטה ארוכת השנים שישראל לקחה לעצמה על היבטים רבים בחיי תושבי הרצועה מטילה עליה חובה לדאוג שתנאי חייהם יהיו הולמים. תחת זאת היא בחרה במדיניות הפוכה. לתושבי רצועת עזה אין כעת כלים להתמודד עם משבר בסדר הגודל שמאיים עליהם. על רקע סכנה מידית של התפרצות מגפה, חלה חובה על כל הגורמים האחראים, ישראל וגם הממשלות בעזה ובגדה, לוודא שיסופקו לתושבים כל האמצעים החיוניים לשמירה על בריאותם. משרד הבריאות בעזה פנה אל הקהילה הבינלאומית להצטרף לדרישה להסיר את הסגר, לנוכח מחסור חמור במכשירי הנשמה, יחידות טיפול נמרץ, תרופות וציוד מגן, לקראת התמודדות שתבוא אם יתפשט הנגיף. גישה קורא לישראל להסיר את כל הסגר, ולאפשר הכנסה לרצועה של כל הפריטים החיוניים לרשויות, גם כאלה שישראל מגדירה "דו-שימושיים", ובהם ציוד רפואי וציוד תקשורת, כמו גם חומרי גלם וציוד הנחוצים להמשך תפקוד הכלכלה. על ישראל גם לבטל את ההגבלות על סחורה יוצאת. מחסור בכלים להתמודדות עם המגפה נרשם במקומות רבים בעולם, גם בישראל. עם זאת, באחריות ישראל לערוב גם לבריאות תושבי הרצועה, מתוקף השליטה שלקחה לעצמה על חייהם. בברכה, נעה גלילי רכזת פעילות ציבורית גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע טל: 03-6244120 שלוחה 103 פקס: 03-6244130 www.gisha.org להלן קישור לעצומה בינלאומית (באנגלית) המופצת בידי ארגון השלום היהודי-אמריקאי IfNotNow (כלומר "אם לא עכשיו, אימתי?") אפשר להכנס ולהוסיף חתימות |