שלום עכשיו: הפגנו אתמול מול שגרירות ארצות הברית כדי לתמוך במאמציו של הנשיא ביידן לבסס ברית שלום והגנה אזורית נגד איראן שתבצר את ביטחונה ומעמדה של ישראל.

החזית הבינלאומית שפעלה נגד איראן מוכיחה שוב את החשיבות האסטרטגית של הברית עם ארצות הברית, ולא פחות חשוב - מוכיחה עד כמה התרומה של הסכמי שלום עם שכנינו הם נכס אדיר לביטחונה של ישראל.

רק הסכם אזורי שבבסיסו אימוץ פתרון שתי המדינות, יביא להחזרת החטופים, ישיב את הביטחון ויוביל לעתיד טוב יותר לאזור. זה הזמן ליוזמה מדינית ישראלית בתיאום עם ביידן ובעלות הברית באירופה.

עכשיו ההזדמנות להביא לשינוי אמיתי במזרח התיכון ולבסס בריתות עם מדינות ערב נוספות.

מתברר שוב, כמו בהסכמי השלום עם ירדן ומצרים, ששלום הוא התשובה. כן זה אפשרי. דווקא עכשיו!

היום! הפגנת חירום מול שגרירות ארצות הברית בת"א - קריאה לנשיא ביידן לקדם שלום אזורי ולבלום את חרחורי המלחמה של נתניהו‎

הפגנת חירום - היום, שני 15.3, ב-18:00.

אתמול ראינו (שוב) שהסכמי שלום הם ערובה לביטחון - אסור לתת לנתניהו לגרור את ישראל למלחמה אזורית. דווקא עכשיו - הצטרפו אלינו להפגנה מול שגרירות ארצות הברית, כדי לדחוף את הנשיא ביידן להמשיך ולבצר את ביטחונה של ישראל על ידי חתירה להסכם שלום אזורי וגיבוש חזית בינלאומית נגד איראן וגרורותיה.

מצבה של הילדה אמינה אלחסוני בת ה-7 שפונתה בליל הירוט לבית החולים סורוקה לאחר שנפצעה במתקפה האיראנית מוסיף להיות קשה ולא יציב. היא סובלת מפגיעת ראש קשה מאד ונשקפת סכנה לחייה.

כמה אופייני המצב הזה: מדינת ישראל הורגת גנרל איראני בדמשק ואיראן יוצאת למתקפה גדולה לנקמה בישראל ונשיא ארצות הברית בבית הלבן מעורב אישית בניהול המשבר ומאות מטוסי קרב עולים לאויר ומערכות הגנה מתוחכמות ביותר מופעלות - ובסופו של דבר מי שמשלם את המחיר בעימות האדיר הזה היא ילדה קטנה מכפר בדואי "לא מוכר" אשר מדינת ישראל לא מכירה בקיומו ולא מספקת לתושביו אמצעי מיגון (רק שירותי הריסה לבתיהם...) וחיי תושביו נחשבים כקליפת השום בעיני המדינה שהם (לפחות פורמלית) אזרחיה.

בהחלט הילדה שנפצעה מהטיל האיראני היא קרבן לא רק של משטר האיתולות בטהראן אלא גם של המשטר הישראלי, שמתעלל באזרחים הבדואים וכופה עליהם מגורים במבנים בלתי מוגנים. ההתעללות הזו הגיעה לשיאה בפסק דין של בית המשפט העליון, שדחה עתירה לחבר לחשמל את ביתה של ילדה בדואית בת 3 חולת סרטן, על מנת שהתרופות שלה יוכלו להישמר במקרר, והיא תוכל להתגורר בביתה עם משפחתה ולא בבית חולים. פסק הדין הזה לא התעלל רק באותה ילדה אלא הוא קבע תקדים שפל, שגורם למותם של ילדים אזרחים בדואים מטילים. אם מכוח הגנת הצורך מותר כביכול למדינה לענות אנשים כדי למנוע טרור, האם מכוח הגנת הצורך לא מותר למדינה למגן בתים לא חוקיים לשיטת המשפט הקולוניאלי, כדי למנוע טרור נגד ילדים?

ועוד ענין: עזבו שיקולים הקשורים לחוק הבינלאומי, שמעולם לא הטרידו ציונים, יתר על המידה - אבל זה לא היה סיפור זול. הטילים המיירטים של "כיפת ברזל" וכו' עולים מיליון כל אחד, ובלילה הזה ירו מאות מהם. וגם שעות טיסה של מטוס קרב והחימוש המתוחכם שהמטוס יורה זה בהחלט לא בחינם, וכאן היו מעורבים הרבה הרבה מטוסים. בסך הכל הוציא משלם המיסים הישראלי בסביבות ארבעה עד חמישה מיליארד בכמה שעות לילה של ירי וירוט ופירוטכניקה בשמי ישראל והמזרח התיכון. לא חאראם על 4-5 מיליארד ₪ ללילה בשביל התענוג של רצח 7 בכירים איראנים בקונסוליה שלהם בדמשק? שווה לכם? אולי האנטישמים צדקו כשאמרו שרוב היהודים אוהבים כסף - אבל מה שבטוח זה שלציונים יש ערכים חשובים יותר מכסף. ציונות ≠ יהדות. 😉

עצומה! אזרחים דורשים: לא למלחמה אזורית! לא למלחמת חורבן!

https://www.standing-together.org/petitions/notowar?utm_source=twitter&utm_medium=organictwitter&utm_campaign=notowar&utm_term=dovvideotwitter&utm_content=dovvideotwitter

ליל הירוטים הראה לנו כמה אנחנו קרובים לתסריט יום הדין

كشفت الليلة الماضية إلى أي مدى نحن قريبون من سيناريو حرب نهاية العالم

מלחמה כוללת מתל אביב עד טהראן, מירושלים עד רמאללה, ביירות, דמשק, בגדאד, עדן וכל מה שביניהן. מי שחשב שאפשר יהיה להשאיר את המלחמה בתחומי עזה, קיבל הלילה את התשובה. נתניהו אומר בימים האחרונים שישראל נמצאת כ"פסע מניצחון" בעזה. האמת היא שכולנו – פלסטינים, יהודים וכול תושבי המזרח התיכון – נמצאים כפסע ממלחמה כוללת, כפסע מהגיהנום.

حرب شاملة من تل أبيب إلى طهران، من القدس حتى رام الله، وبيروت ودمشق وبغداد وعدن وما بينها. مَن اعتقد أنه يُمكنه حصر الحرب في حدود غزّة، تلقى هذه الليلة الجواب. يزعم نتنياهو في الأيام الأخيرة أننا على بُعد "خطوة من الانتصار" في غزة. والحقيقة أننا جميعًا ـ فلسطينيين ويهودا وكلّ سكان الشرق الأوسط ـ نقف على بُعد خطوة من حرب شاملة، على خطوة من جهنّم.

הטילים והכטב"מים ששיגרה איראן מקרבים את התפשטות המלחמה. ההרג של בכירים איראנים בקונסוליה האיראנית בדמשק, המיוחס לישראל, והתגובה האפשרית הישראלית לטילים האיראניים ידרדרו אותנו עוד יותר לעבר התהום. האלימות וההרג מאיימים להפוך לשפה היחידה שמדברים אותה במזרח התיכון.

الصواريخ والمسيّرات التي أطلقتها إيران تقرّبنا من اتساع رقعة الحرب. تصفية ضباط إيرانيون في القنصليّة الإيرانية في دمشق، المنسوبة إلى إسرائيل، والردّ المحتمل الإسرائيليّ على الصواريخ الإيرانيّة ستنزلق بنا أكثر ناحية الهاوية. يكاد العنف والقتل أن يتحوّلا إلى الّلغة الوحيدة المتداولة في الشرق الأوسط.

שנים ניסו למכור לישראלים שהעניין הפלסטיני לא חשוב, שישראל יכולה לעקוף אותו ולהשתלב במזרח התיכון בלי לפתור אותו. עכשיו כולם מבינים שזו אשליה. עד ש"העניין" הזה לא ייפתר, עד שהפלסטינים לא יזכו לחירות ושוויון לצד היהודים-הישראלים, יהודים וערבים לא יחיו בשלום. לא בין הירדן לים ולא במזרח התיכון כולו.

حاولوا لسنوات أن يُقنعوا الإسرائيليين أن الشأن الفلسطينيّ غير ذي أهمّيّة، وإن إسرائيل تستطيع الالتفاف عليه والاندماج في الشرق الأوسط دون حلّه. والآن، يكتشف الجميع أن هذا مجرّد وهم. إلى أن يتمّ حلّ هذا "الشأن"، *إلى أن يحظى الفلسطينيون بالحريّة والمساواة إلى جانب اليهود الإسرائيليين*، فإن اليهود والعرب لن يعيشوا بسلام. لا بين البحر والنهر ولا في الشرق الأوسط برمّته.

הניסיון ההיסטורי מלמד שדווקא התרחבות הסכסוך יכולה לפתוח אפשרויות חדשות לפתרונו. אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, דווקא אחרי שעיראק ירתה טילים על ישראל, הקהילה הבינלאומית הבינה שיש חובה לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני וכינסה את ועידת השלום במדריד, הראשונה שבה נציגים פלסטינים ישבו מול נציגים ישראלים. מהוועידה הזו יצא הסכם אוסלו, שעם כל הבעייתיות שבו, היה הראשון בין הנציגות הנבחרת של העם הפלסטיני ובין ישראל.

تُعلّمنا التجربة التاريخيّة أن توسّع النزاع يُمكن أن يخلق فرصًا جديدة للحلّ. بعد حرب الخليج الأولى، وبالذات بعدما أطلقت العراق الصواريخ على إسرائيل، أدرك المجتمع الدوليّ أن من اللازم حلّ النزاع الإسرائيليّ ـ الفلسطينيّ فعقد مؤتمر السلام في مدريد، الأوّل الذي جلس فيه ممثلون فلسطينيون قبالة ممثّلين إسرائيليين. من هذا المؤتمر خرج اتفاق أوسلو، الذي مع كل مشاكله، هو الأول الذي أُبرِم بين القيادة المُنتخبة للشعب الفلسطيني وبين إسرائيل.

אנחנו בארץ לכולם אומרות בפה מלא: רק חזון מדיני משותף, ישראלי פלסטיני, יכול לשחרר אותנו, ואת המזרח תיכון כולו, ממעגל המלחמה והדם.

نحن في بلاد للجميع نقول بصوت عالٍ: رؤيا سياسيّة مشتركة إسرائيليّة فلسطينيّة فقط، يُمكن أن تحرّرنا ومعنا الشرق الأوسط كلّه، من دوّامة الحرب والدم.

רק חזון של שוויון זכויות מדיני ואזרחי בין כל יושבי הארץ שבין הירדן לים יוכל לשדר לכל יושבי ויושבות המזרח התיכון שהגיע הזמן לשלום.

فقط، رؤيا قائمة على المساواة في الحقوق السياسيّة والمدنيّة بين كلّ سكان البلاد الممتدّة بين البحر والنهر يُمكن أن تبثّ لكلّ سكان الشرق الأوسط أن ساعة السلام قد حانت.

רק כך נבטיח לעצמנו חיים חופשיים, בטוחים וטובים - לכל יושבי ויושבות הארץ הזו.

هكذا فقط، نضمن لأنفسنا حياة حرّة وآمنة ومُثلى - لكلّ سكّان هذه البلاد.

שתפו והצטרפו לקבוצת העדכונים של ארץ לכולם 📣 https://cli.re/2S1HIDKUNIM

הלבנה האחרונה שנפלה מחומת הרהב והפסאדה של "מר ביטחון"י

https://www.haaretz.co.il/news/politi/2024-04-15/ty-article/.highlight/0000018e-de16-d9a4-a9bf-fe779b470000?utm_source=App_Share&utm_medium=Android_Native&utm_campaign=Share

רוגל אלפר: מתקפת הטילים והכטב"מים המאסיבית של איראן נגד ישראל ששינתה את כללי המשחק האזוריים, היא גם הלבנה האחרונה שנפלה מחומת הרהב והפסאדה של "מר ביטחון" בנימין נתניהו. האיש שהתפאר ב"הרתעת חמאס" ובהפחדת חיזבאללה ושהבטיח שרק ממשלתו תביא "ביטחון מלא–מלא"; האיש שהתהדר בהיותו מר "ליגה אחרת", ו"שומר ביטחון ישראל", צירף שלשום (שבת) לרשימת כישלונותיו האסטרטגיים את ליל כל הכטב"מים.

איך אמר נתניהו על הממשלה הקודמת? "כשהטרור מריח חולשה, הוא מרים ראש". מעניין מה הוא חושב על "מדד הרמת הראש" ליתר דיוק, הראשים — מעזה ועד ביירות, מצנעא ועד טהראן, בימינו אנו.

מי אמר שנתניהו לא לוקח אחריות? "יירטנו. בלמנו. יחד ננצח", צייץ השכם בבוקר, וצירף אימוג'י של דגל ישראל. זה אותו נתניהו שבעיצומה של ההפיכה המשטרית, אמר שישראל יכולה להסתדר בלי שתיים–שלוש טייסות, אבל לא בלי ממשלה. זו אותה ממשלה, שחבריה הסיתו נגד טייסי חיל האוויר ("שילכו לעזאזל", קילל אותם אז השר שלמה קרעי, ומירי רגב דרשה לכלוא אותם). וזה אותו נתניהו שלפני שנה כינה בראיון בערוץ 14 את הערכת אמ"ן לפיה גברה הסכנה למלחמה "הפרזה".

ילדים בישראל נולדו, בגרו, הלכו לצבא וסיימו תואר ראשון תחת הרושם הברור שרק אדם אחד מסוגל לטפל באיום הגרעיני האיראני. והנה — כיום איראן היא מדינת סף גרעינית, והיא מרגישה מספיק בטוחה בעצמה לשגר כמות אדירה של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר ישראל, חרף ה–DON'T" של ג'ו ביידן. מה שהביא את חמאס לתקוף ב–7 באוקטובר היתה התפיסה שישראל תחת ממשלת נתניהו–בן גביר היא חלשה ומשוסעת ושהברית שלה עם ארה"ב רופפת מתמיד. היום, ישראל מסובכת בכמה חזיתות, יחסיה עם ארה"ב שוב במדרון, בגלל שנתניהו בוחר שוב ושוב בקואליציה שלו. בדיוק בגלל זה, גם רמת התעוזה של האיראנים גדלה. הגרף ברור: ככל שכהונת נתניהו מתמשכת — כך ישראל נתפסת כחלשה יותר. לדאבוננו, זו אינה רק תפיסה.

"תגיד שניצחת וסיים את האירוע", ייעץ ביידן לנתניהו לפנות בוקר, לאחר שהתברר גודל ההישג: 99% מתוך כ–350 טילים וכטב"מים יורטו. פחות מחצי שנה לבחירות לנשיאות כשהוא שב להוביל על דונלד טראמפ, מלחמה אזורית זה הדבר האחרון שהנשיא צריך. למול העצה הביידנית השקולה, ישנו הבייס הימני שמתלהם כדרכו. זה שלא יחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות לייצר סוף-סוף את הברית הישראלית–אמריקאית–סונית נגד איראן, שהוכיחה עצמה יפה בליל ה–13.

איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' דוחפים למלחמה כוללת שתמיט כאוס, אלפי הרוגים, הרס וחורבן, כדי לממש את תכנית ההכרעה: לספח את הגדה המערבית, להחזיר את שלטון ישראל לשטחים, ועל הדרך להחזיר עטרה ליושנה ברצועה. "אנו באנו עזה לבנות ולהיבנות בה". את ה"הוראה" לשרים שלא להתבטא בנושא האיראני, הוציאה לשכת רה"מ אחרי הודעות שני הפירומנים מחרחרי המלחמה. כאילו הם שמים עליה ממילא. כאילו הם שמים עליו.

את ריח העדנה הרגעית ביחסי ישראל ושכנותיה המתונות, ויחסיה עם העולם הנאור בראשות ארה"ב, יש לשאוף בחוזקה. הוא יתנדף במהרה, ועוד הזדמנות לשקם את מעמדנו הרעוע ולייצר מציאות אחרת כלשהי — מהשאלה "מה עושים עם עזה?" ועד מארג היחסים המזרח תיכוני כולו — תיזרק לפח.

כשעתידו של ראש הממשלה שבוי מבחירתו, בידי מטורפי הימין הקיצוני, אין חשש שהוא יבחר במעשה הנכון. ההנחה הסבירה יותר: ביידן יחזור לאכול ממנו מרורים בהקדם, ואנחנו נחזור למבויים הסתומים שהם חיינו כאן: רפיח הבלתי־נלאית, בידוד מדיני, הצפון הגוסס, טרור בשטחים וכלכלה שוקעת. איך אוהב אביגדור ליברמן לומר? שום דבר טוב לא מאיים עלינו.

אבל אל דאגה. אבו־עלי של המזרח התיכון, שערוותו נחשפה לעין כל ב–7 באוקטובר בעוטף עזה, וב–8 באוקטובר בגבול הצפון, וב–13 באפריל מול איראן, ימשיך לספר לנו שרק הוא יכול. יהיו גם כאלה שיאמינו לו. יהיו ליצני חצר שתהילתם כרוכה בשרידותו שיפריחו קשקושים ויחבשו כובעי מצחייה עטורי סיסמאות. יהיו פרשנים שיעבדו 24/7 בניסיון לייצר נרטיב ש–7 באוקטובר זה באחריות הצבא, ו–13 ו–14 באפריל זה כולו של נתניהו.

אתמול רצה באחת קבוצות הטלגרם של הנ"ל עיבוד פוטושופ של הקיסר. צבע עורו ברונזה, מבטו חד כסכין. בידו מגן דוד גדול, כנשק. מסביבו, אריות אימתניים. מי לא יירא. נו, מילא. להבדיל, התמונות הגרוטסקיות שפרסם בשבת אורי משגב בפייסבוק, של משאיות מובילות ציוד מסתורי לווילה של סיימון פאליק בירושלים שמצוידת כידוע בבונקר אטומי שמשמש את הנתניהוז בעת מלחמה, היו מדויקות יותר. הן המחישו לנו שוב שמדובר בזוג הפחדן ביותר במזה"ת. מדינה שלמה היתה בלחץ, וחששה מטילים בליסטיים שיעשו שמות במרכזי הערים ויהרגו אנשים, והשניים הללו שאין היסטריה שקטנה על מידותיהם דאגו לסדר לעצמם מפלט נוח בחסות המיליארד התורן.

הסקרנות הרגה אותנו. מה הוחבא שם במכל הענק? חדר מלחמה נייד למצביא? ארגזי שמפניות? אולי גרדרובת חירום, או מספרה אטומית? לעולם לא נדע.