ביום ראשון (16.7.06), היום החמישי של המלחמה, נערכה בתל-אביב ההפגנה הגדולה ביותר עד כה נגד המלחמה. יותר משש מאות איש באו להפגין נגד הפעולה, הנהנית עדיין מתמיכת הרוב הגדול של הציבור.

בין המפגינים היו ותיקים, ששערותיהם הלבינו מאז שהפגינו בפעם הראשונה נגד המלחמות, בצד צעירים, שנכנסו לפעולה רק בשנים האחרונות. בלטו בין המפגינים סרבני-הגיוס בשטחים. לצד אנשי "גוש שלום" השתתפו חברי כל ארגוני-השלום העקביים, וביניהם אנשי "יש גבול", "אנארכיסטים נגד גדרות", "תעיוש", קואליציית נשים לשלום, "אומץ לסרב", חד"ש, בל"ד, "הוועד הישראלי נגד הריסות", "המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית", ועוד. הם קראו בקצב סיסמאות כמו "חוזרים לשולחן / המשא-ומתן!", "כל שרי הממשלה / הם פושעי מלחמה!", "לא נמית ולא נמות / בשרות ההתנחלות!" ועוד.

המפגינים נאספו מול כיכר-רבין וצעדו לאורך שדרות ח"ן ובן-ציון. בפינת רחוב המלך-ג'ורג' חסמה שרשרת של שוטרי היס"מ את הדרך. חלק מהמפגינים חמקו מן הכיכר החסומה והמשיכו להפגין ברחוב הסמוך, אך לא הייתה אלימות משני הצדדים.

"כך בדיוק זה היה בהפגנות נגד פלישת אריאל שרון ללבנון ב-1982," נזכר אחד הוותיקים, "ביום הראשון היינו מאה, אחרי שבוע היינו אלף, אחרי שלושה שבועות עשרות אלפים, וכעבור חודשיים, בעיקבות הטבח בצברה ושתילה, היינו 400 אלף!"

וידאו מההפגנה:

"הטלוויזיה הקהילתית"

"וואלה!"