[אפשרות לחתימה]

ההסלמה ברצועת עזה וסביבתה גורמת סבל נורא לאנשים - גברים, נשים וילדים, פלסטינים וישראלים כאחד.

המתקפה הצבאית שמנהלים הכוחות הצבאיים של מדינת ישראל גרמה למאות נפגעים פלסטינים, רבים מהם אזרחים בלתי חמושים. המצור הכלכלי דחף את מרבית אוכלוסיית הרצועה לעוני חמור, הרס את כלכלתם וגרם למותם של חולים אנושים שנמנעה מהם גישה לטיפול רפואי חיוני. בה בעת גרמו ההתקפות הפלסטיניות על שדרות לטראומה חמורה ונזק כלכלי לתושביה, הרבה מעבר למספר הנפגעים פיזית שבהם.

אין זה סכסוך בין שני כוחות שווים. הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, אשר נתמך ע"י מעצמת העל היחידה בעולם, מפעיל מדי יום כוחות גדולים, טנקים, מטוסי קרב, מסוקים וספינות טילים - כנגד מיליציות החמושות בנשק קל, הפועלות מתוך אוכלוסייה צפופה, כלואה בתא שטח קטן, ואשר סבלה מכיבוש ומעוני עוד טרם המצור הנוכחי.

יחד עם זאת, האנשים לכודים וסובלים מהלחימה בשני צדדיה, בשני העמים. הכאב של חיים בפחד יומיומי, של פציעה ונכות לכל החיים ושל שכול על אבדן היקרים לך, הוא אותו הכאב, בין אם ארצך היא המדכאת או המדוכאת, הנכבשת או הכובשת, עשירה או ענייה, רבת עוצמה או חסרת כוח.

ההתקפות משני צידי הגבול מזינות ומעצימות אלה את אלה. פלסטינים בעזה, החשים בצדק כי עודם חיים תחת כיבוש, חרף "ההתנתקות" הישראלית, מבקשים להתנגד לכיבוש - אך כאשר אחדים מהם יורים טילים על אזרחים, הם מספקים הצדקה נוספת להידוק המצור על עזה ולהסלמת האלימות הישראלית.

מעגל האלימות ושפיכות הדמים נמשך ונמשך, והאיום של פלישה וכיבוש מחדש של רצועת עזה נשמע בגלוי ע"י מנהיגים פוליטיים וצבאיים בישראל, כאשר המחיר נאמד במאות או אלפי נפגעים.

אנו החתומים מטה, ישראלים ופלסטינים, איננו מקבלים את המציאות הזאת כגזרה בלתי נמנעת. קיימת אלטרנטיבה פשוטה וברורה להסלמה עקובה מדם ולמצור חונק. זוהי אלטרנטיבה של תקווה: סיום המצור על עזה, הפסקת אש הדדית וסיום כל מעשי האיבה.

המצור על עזה והענישה הקולקטיבית של תושביה הם בלתי נסבלים. זוהי צורת לחימה של ימי הביניים, העומדת בניגוד מוחלט לנורמות המקובלות בימינו של זכויות האדם ושל החוק הבינלאומי - שאותו גם מדינת ישראל, בהיותה הכוח הכובש, חייבת לכבד. יש לשים קץ למצור מייד ובלי קשר לכל נושא אחר! רצועת עזה מוכרחה לקבל גישה חופשית אל העולם, למעבר חופשי של אנשים, מוצרים חיוניים ושאר סחורות.

הוכח כבר כי הסבל הנגרם לאזרחים הפלסטינים בעזה לא הביא - ואינו יכול להביא - פתרון לבעייתה של שדרות. הפתרון היחיד הוא הפסקת אש מוחלטת והדדית: מזה - קץ לכל התקפה של ישראל על הפלסטינים בעזה, כולל כל ירי בידי כוחות רגלים, טנקים, ארטילריה, כלי טייס וספינות מלחמה, כל התנקשות, כל חדירה חמושה וכל מעצר מעבר לגבול; ומזה - קץ לכל שיגור של רקטות, פצצות מרגמה או אש צלפים ע"י פלסטינים כנגד ישראלים. יתר על כן, על תהליך זה לכלול פתיחה של נושא השבויים, שיתחיל במו"מ על שחרור החייל הישראלי גלעד שליט תמורת אסירים פלסטינים.

אנו רואים הפסקת אש כזאת כצו השעה וכברת השגה, אשר תציל חיים, תקל על הסבל ותיצור תנאים טובים יותר לנסות ולהשיג שלום בין שני העמים - וזאת מתוך ההכרה שלא ייתכן פתרון לטווח ארוך, כל עוד ממשיכים הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברצועת עזה לחיות תחת כיבוש.

ראו טכסט מלא בשלוש שפות כולל איך לחתום

זאת יוזמה של הקואליציות הישראלית והפלסטינית שארגנו את השיירה וההפגנות הבו-זמניות נגד המצור ב26 לינואר