הם באו שוב – אנשי "היום הראשון", אלה המוכנים לצאת ולהפגין נגד מלחמה חדשה מיד בשעותיה הראשונות, כאשר תעמולת-המלחמה מציפה את כל כלי-התקשורת וכל המפלגות, מהימין הקיצוני ועד מרצ, תומכות במלחמה.

שום ארגון לא קרא להפגנה – אבל למעלה מאלף גברים ונשים באו באופן ספונטני כדי להפגין מול משרד-הביטחון בתל-אביב, כמה שעות בלבד אחרי שהחלה ההתקפה הרצחנית של חיל-האוויר על רצועת-עזה.

היו שם פעילי ארגוני-השלום השונים, מ"גוש שלום" וקואליציית הנשים ועד ל"אנארכיסטים נגד הגדר" וחד"ש. המשטרה שחששה כנראה שמא יסתערו המפגינים על הבניין, שבו ניהלו באותה עת השר ואנשי המטכ"ל את המלחמה, ערכה גיוס מיוחד - לא רק אנשי היס"מ היו שם, אלא גם פרשים על סוסיהם, עם עתודות גדולות של שוטרים מוחבאות ברחובות הצדדיים. בתחילת ההפגנה ניצבו השוטרים עם נשק טעון ושלוף.

"ברק, ברק, שר-הביטחון – כמה ילדים רצחת היום?" קראו המפגינים, כשקריאותיהם מלוות בהלמות התופים של להקת מתופפים. הודעת התמיכה של מרצ במלחמה עוד לפני שפרצה עוררה זעם מיוחד אצל המפגינים, שקראו: "מרצ, מרצ, מפלגה - שוב בעד המלחמה". בשיחות בין המפגינים הוזכר גם מאמרו של הסופר עמוס עוז, בעל פרסי ספרות ושלום, שמאמרו פורסם בראש העמוד הראשון של "ידיעות אחרונות", ובו הסביר מדוע על צה"ל לתקוף.

המפגינים התכנסו בכיכר הסינמטק וצעדו בסך לעבר משרד-הביטחון. בדרך הותקפה התהלוכה על-ידי אנשי היס"מ והפרשים. במהלך ההפגנה נאסרו חמישה מפגינים.

יום לפני ההתקפה נערכה בלב תל-אביב, בקרן הרחובות המלך ג'ורג' ובן-ציון, הפגנה קטנה יותר כדי להזהיר בפני הכוונה לפתוח במלחמה. גם בה השתתפו אנשי "גוש שלום" בצד פעילי ארגונים אחרים. שום כלי-תקשורת ישראלי לא דיווח עליה, מלבד "הארץ", שהקדיש לה שלוש שורות חבויות בתוך ידיעה אחרת.