יותר מחצי שנה לאחר חקיקת "חוק החרם" הוגשו תגובות הכנסת והממשלה לעתירת גוש שלום נגד החוק הזה. היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, ציין במפורש בתגובה שהגיש לבית המשפט כי הוא עצמו וכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והיועצת המשפטית לועדת חוקה, חוק ומשפט עמדו בשעתם על הקשיים החוקתיים בקביעה כי חרם על מוצרים המיוצרים בהתנחלויות שבשטחים הכבושים (בלשון החוק "אזור בשליטת ישראל") צריך להיחשב כ"חרם על מדינת ישראל" ולהיענש בהתאם. גם המומחים המשפטיים של משרד החוץ - עורכי הדין אהוד קינן וקרין דוזורץ – הביעו הסתייגות מן החוק והבהירו לחברי הכנסת את העמדה כי החוק הזה לא יסייע למאבק נגד חרם על ישראל ועלול אף לפגוע במאבק הזה. היועץ המשפטי של משרד האוצר הסתייג גם הוא מן החוק, וכך גם נציג התאחדות התעשיינים שהחוק אמור היה להגן על האינטרסים של חבריה. אולם אנשי הרוב הימני בכנסת התעלמו מעצותיהם של המומחים המשפטיים והתעקשו לחוקק את החוק.מן הדברים שכתב ברור כי היועץ המשפטי של הכנסת מחויב מתוקף תפקידו - ולא מתוך שכנוע אישי - לייצג בפני בג"צ את עמדת הרוב בכנסת כפי שהוכרעה בהצבעה על החוק. כך למשל מביא היועץ המשפטי לכנסת בפני בג"צ ציטוט נרחב מחוות הדעת שהגיש הוא עצמו ערב העברת החוק במליאת הכנסת: "החוק יוצר עילה לתביעת לתשלום פיצויים בשל קריאות לחרם שמטרתן להשפיע על הויכוח הפוליטי בנוגע לעתיד יהודה ושומרון, ויכוח המצוי במרכז המחלוקת הפוליטית במדינת ישראל כבר למעלה מארבעים שנה. (...) קריאה לחרם ביחס לסוגיה אחת ולעמדה פוליטית אחת תהווה עוולה נזיקית בעוד שקריאה לחרם מטעמים אידאולוגיים, חברתיים או דתיים אחרים תמשיך להיות כלי לגיטימי, גם אם שנוי במחלוקת, במסגרת הויכוח הציבורי. כך למשל, קריאות לחרם המופנות כלפי אמנים שלא שירתו בצה"ל, כלפי אוניברסיטאות שאינן משמיעות את ההמנון בטכסי סיום, כלפי גופים שאינם שומרים על כשרות, ולאחרונה חרם צרכנים כלפי יצרנים ורשתות שיווק המוכרים מוצרים במחירים הנתפסים כגבוהים מדי, לא יהוו עילה לסנקציות כלשהן, ואילו קריאות לחרם בהקשר לויכוח על עתיד שטחי יהודה ושומרון ייחשבו למעשה פסול המצדיק תשלום פיצויים. בנסיבות אלה אנו סבורים כי ההגדרה של 'חרם על מדינת ישראל' בנוסח רחב זה הינה בבחינת פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל, המביאה מרכיבים אלה בהצעת החוק אל סף האי-חוקתיות ויתכן אף מעבר אליו".עד כאן הדברים שכתב היועץ המשפטי לכנסת ערב ההצבעה על אישור החוק במליאה. דברים ברוח דומה נאמרו על ידי עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית לועדת חוקה, חוק ומשפט, ואילו עו"ד רז ניזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אמר לחברי הכנסת כי מדובר ב"מתווה חקיקתי מאד מאד גבולי" אשר "מעורר קשיים לא מבוטלים".

"אנו עותרים ומבקשים משופטי בג"צ לקבוע כי האיסור על קריאה לחרם על ההתנחלויות היא מעשה אנטי דמוקרטי של סתימת פיות ופגיעה בחופש הביטוי וחופש הפעילות הפוליטית. נותר לנו מעט מאד להוסיף על הנימוקים הללו, שהובאו בידי היועץ המשפטי של הכנסת עצמה" אומר אדם קלר, דובר גוש שלום. ראוי לציין כי מתשובת המדינה והכנסת מתגלה שעד כה לא הותקנו תקנות שמאפשרות לשר האוצר לשלול סיוע ממשלתי מגופים הקוראים לחרם על ההתנחלויות, למרות שבחוק נקבע שתקנות כאלה יותקנו תוך תשעים יום ומועד זה חלף מזמן. כמו כן, עד כה לא הגיש שום גורם התנחלותי תביעות נזיקין נגד גופים או אנשים הקוראים לחרם כנגד ההתנחלויות. בהסתמך על מצב עניינים זה, מבקשים נציגי המדינה מבג"צ לדחות את העתירות בטענה כי הנושא "עדיין אינו בשל לדיון". אדם קלר אומר כי טיעון זה אינו רציני. "החוק יצר מצב של חרב מתהפכת התלויה מעל ראשם של שוחרי השלום בישראל, כדי להפחיד ולהרתיע אותם ממאבק למען עקרונותיהם הפוליטיים, והיכולת של המתנחלים וחבריהם להנחית מהלומה בכל רגע שיראה להם פועלת את פעולתה האנטי-דמוקרטית גם בלי שיצטרכו להשתמש בה בפועל. אנו נבקש מבג"צ להסיר את החרב הזאת ולהחזיר את חופש הביטוי וחופש הפעילות הפוליטית על כנו".

את גוש שלום מייצגים בעתירה נגד "חוק החרם" עורכי הדין גבי לסקי ונרי רמתי, אשר מתכוונים לבקש כי בג"צ יקבע הרכב מורחב של שופטים לדן בעתירה לאור חשיבותה העקרונית. "אני מקווה שבית המשפט יקבע שמדובר בחוק בלתי חוקתי. בתגובותיהם לא הכנסת ולא הממשלה אינם נותנים לעובדה שחוק זה פוגע בזכויות יסוד של האזרח בישראל, תוך העדפה להגן על האינטרסים של מי שמרוויח מהכיבוש ופגיעה בחופש הביטוי של המתנגדים להתנחלויות" אומרת עו"ד לסקי. "זה בלתי מתקבל על הדעת שבתגובת הכנסת נגזרה גזירה שווה בין החוק הזה לבין החוק הצרפתי שאוסר על חרמות נגד ציבור מטעמי גזע, לאום, דת או מין". מלבד גוש שלום עתרו נגד החוק גם ח"כ אחמד טיבי וכן קבוצת אזרחים המיוצגים בידי עורך דין עדי ברקאי. לפרטים: אדם קלר 054-2340749, עו"ד גבי לסקי 054-4418988

(הודעה לעיתונות 21.1.2012)