בעקבות דחיית עתירתם של אורי אבנרי, גוש שלום ואחרים נגד חוק החרם בידי בג"צ, אמרה עו"ד גבי לסקי, המייצגת את תנועת גוש שלום בעתירה: "מדובר בהחלטה מצערת בעלת משמעויות מרחיקות לכת. שופטי בג"צ משנים את המשפט החוקתי הישראלי כפי שהכרנו אותו עד היום ומעמיד את האינטרסים של המשך מפעל ההתנחלויות מעל הזכות הבסיסית לחופש הביטוי הפוליטי של כל אזרחי המדינה. למעשה בית המשפט העליון הולך שבי אחרי הקונספציה של הימין האנטי-דמוקרטי ומאשר חקיקה אשר סותמת את פיותיהם של צד אחד במפה הפוליטית". לסקי הוסיפה ואמרה: "מדובר בהחלטה פשוטה לכאורה, בה בית המשפט היה צריך להעדיף את חופש הביטוי, זאת במיוחד כאשר עד כה לחופש הביטוי היו גבולות ברורים שהותוו ע"י בית המשפט העליון עצמו: וודאות קרובה לפגיעה בסדר הציבורי, בבטחון, ואיסור קריאה לאלימות או לגזענות. כיום בית המשפט נכנע לרוב הפרלמנטרי הדורסני שהמציא עילה חדשה בפניה נסוג חופש הביטוי". "לא ייתכן שמותר להחרים קוטג' שמיוצר בתוך הקו הירוק בשל מחירו, אבל על פי ביהמ"ש העליון אסור לקרוא להחרמת אותה גבינת קוטג' מפני שהיא מיוצרת בהתנחלות", אמרה לסקי. בעקבות דחיית העתירה נמסר מתנועת גוש שלום אשר היתה הראשונה להגיש את העתירה הנ"ל, כי ההחלטה להותיר על כנו את האיסור שהטיל הרוב הימני בכנסת ("חוק החרם") על קריאה לחרם על ההתנחלויות ומוצריהן, ואת העונשים החמורים הצפויים לכל אזרח וארגון אשר ישמיעו קריאה כזאת, היא החלטה מאכזבת. החלטת בג"צ מדאיגה במיוחד ומבשרת רעות בנקודת הזמן הנוכחית, בדיוק כאשר על שולחן המו"מ הקואליציוני מונחות הצעות דרקוניות חדשות לפגוע פגיעה אנושה בבית המשפט העליון עצמו ובחופש הביטוי וההתארגנות בישראל. אין מקום לחוק הקובע כי 'חרם על שטח בשליטת ישראל' כמוהו כחרם על ישראל עצמה. ישנו הבדל מהותי בין שטחה הריבוני והלגיטימי של מדינת ישראל לבין השטחים שנכבשו בשנת 1967, שאינם חלק ממדינת ישראל לא לפי החוק הבינלאומי וגם לא לפי החוק הישראלי. הקמת התנחלויות בשטחים הכבושים היא הפרת החוק הבינלאומי, מטרת הקמתן של ההתנחלויות היא למנוע מהפלסטינים כל אפשרות להקים מדינה, ובכך גם הן מונעות מאזרחי ישראל כל סיכוי להגיע לשלום. זכותם של מי שמתנגדים להתנחלויות שלא לצרוך את המוצרים המיוצרים בהן ולא לממן בכספם מפעל התנחלותי לו הם מתנגדים בחריפות. זכותם של פעילי שלום לקרוא בקול רם וברור לחרם על מוצרי ההתנחלויות. זכותם של ארגונים כמו גוש שלום לערוך רשימה מפורטת של מוצרי ההתנחלויות, לפרסם אותה ברבים ולחלק אותה בפתחי סופרמרקטים ולקרוא ללקוחות שלא לצרוך מוצרים אלה. גם היום לאחר קביעת בג"צ אנו חוזרים ואומרים כי לדעתנו הזכות הזאת שרירה וקיימת. בשנים האחרונות פעל גוש שלום כשמעליו להב החרב המתהפכת של חוק החרם. אנו מצטערים לגלות כי שופטי בג"צ החליטו כי החרב הזאת תמשיך להתנופף מעל ראשינו. יש לציין כי, בלי קשר לרצונו או שאיפתו של מישהו מאיתנו, התנועה העולמית לחרם על ישראל (בי.די.אס.) צוברת תאוצה ככל שמתגברת מדיניות הכיבוש והדיכוי של ממשלת ישראל. אנשים רבים בעולם – כולל יהודים רבים – חשים כי מעשיה של מדינת ישראל בשנים האחרונות מצדיקים להטיל עליה חרם. הדרך האמיתית היחידה למדינת ישראל להתמודד עם מסע החרם הזה הוא לשנות את המדיניות בשטחים הכבושים, אשר שופכת דלק על מדורת החרם. מרביתם של המחרימים מסוג זה נמצאים בחו"ל, מחוץ להישג ידו של החוק הישראלי, ופעולות עונשין נגד מי שהחוק הישראלי יכול להשיגו ולפגוע בו אך יחריפו את המצב.