עדויותיהם של הילדים גרמו לי לבכות, זה היה מאד קשה לשלוט בדמעותי בנוכחותם, זה מאד קשה לכל אחד לשמוע את הילדים מביעים את הפחדים שלהם. אני אוהבת לדבר עם ילדים, ואני אוהבת לגרום להם לשמחה, אין לי ילד משלי, אבל הרבה פעמים אני עוצרת את הסיור שלי כדי לדבר איתם או לתת להם ממתקים.

בכל יום ראוואן, נאג'וואן וסוזן שלוש האחיות מזמינות אותי לבקר אותן, אני תמיד מבטיחה להן שאבוא אם יקבלו ציונים גבוהים בבי"ס. הילדים מזהים אותי בקלות, הם קוראים לי בשמי, הם מחקים את ההליכה שלי, את סגנון הלבוש שלי ואת האופן בו אני מדברת בטלויזיה, לחלק מהם יש חלום להיות עיתונאים כמוני!!

כבר שלושה ימים שלא ראיתי את שלוש האחיות יושבות בחלון מאחורי הוילון הקל.

או, אלוהים, מה קרה? נקשתי על דלתן של שלוש הילדות, האם פתחה את הדלת, היא מאד חלשה עם פנים צהובים ועיניים דומעות!! ראוואן חתכה את השקט בינינו ואמרה, "היהודים ירו באחותי נאג'וואן, היא בבית חולים"!!

נאג'וואן, בת חמש, ישנה במיטתה עם שתי אחיותיה כאשר חיילי צה"ל ומתנחלים פרצו לשוק הישן בליל שבת. האם שמעה את הרעשים של צה"ל והמתנחלים יורים וצועקים, היא אמרה "המשכתי לעבוד במטבח, ידעתי ששלוש הבנות ישנות"!!

כשראוואן התעוררה כדי לשתות כוס מים, היא ביקשה שאעזור לה, הפיז'מה שלה הייתה מכוסה בדם, אמרה האם ובכתה.

נאג'וואן נורתה בעינה, בין שתי אחיותיה, היא דיממה והיתה חסרת הכרה, שתי אחיותיה ישנו והיו מכוסות בדם!!

הילדה הקטנה חטפה את הכדור דרך החלון הפתוח, האם סיפרה לי איך הלכה לבית החולים עם בעלה, הם נשאו את ראג'וואן חסרת הכרה, חיילי צה"ל עצרו אותם, הם לא הרשו לאמבולנס לבוא ולקחת את הילדה הקטנה!!

האם סיפרה לי את הסיפור כשראוואן ביקשה ממני לבוא איתה, היא לקחה אותי למיטתה, היכן שאחותה נאג'וואן נפצעה, כתמי הדם עדיין מכסים את הקיר!!

ראוואן כתבה מתחת לדם, "זה דמה של נאג'וואן,7 ביוני 2002"!!

היא ציירה ציור של איש שחור מחזיק ברובה גדול ויורה לעבר פרח קטן??!!

הציור גרם לי לבכות בנוכחות האם ובנותיה!!