אני חושבת הרבה על פריצה מתוך ה"גיהנום" שלי, זה קשה להמשיך ולחיות את חיי ה"גיהנום" האלה, לדבר, לדווח ולחשוב, מחר יהיה יותר גרוע מהיום, הרשע ממשיך לפעול בחיינו!! אפילו אם אתה חי עם חית בר, אולי אחרי זמן מה החיה הופכת לתמימה ולא תפגע בך, אבל אני לא חושבת שהחיילים הפראיים שחייתי איתם יהפכו להיות תמימים יום אחד!!

ברגעים בהם אני כותבת, אני מנסה לצאת מהמצב הנורא הזה, ידיד שלי יושב לידי, מנסה לתת לי תקווה לעתיד נחמד, עתיד שאני לא יכולה להרגיש שיגיע תחת המדיניות האמריקאית החדשה כלפי המזרח התיכון!!

אני לא יכולה לחלום על קבלת מדינה זמנית כיום, ואין לי מדינה למחר, אני לא יכולה לדמיין את עצמי חיה ב"גיהנום" קבוע במולדתי, חיה עם הרשע של הכיבוש הצבאי שממוקם על הגג שלי. זה כל מה שהעולם הגלובלי המונהג ע"י ארה"ב מציע לנו כעת!!

ככל שהכיבוש מכאיב לי ולעמי, חוסר הצדק שבעולם מכאיב לי יותר. בכל העולם מתעלמים , רומסים ועוברים על הצהרת זכויות האדם הבינלאומית, וכל זה כדי לרצות את העם האמריקאי, או כדי לרצות את הכיבוש, אני לא יודעת עוד כמה זמן נמשיך לחיות תחת הכיבוש?? עוד כמה זמן תמשיך ארה"ב לתמוך בכיבוש??

אני לא מבינה את הסתירה שבין העולם לכיבוש!! הרגע בו הכובש הישראלי המשיך לדבר על חוסר ההגיון שבחלוקת ירושלים בין שתי מדינות, זה הרגע בו חולקה חברון לשני חלקים, הרגע בו 200 מתנחלים יהודים קיצוניים כבשו את מרכז העיר בליבם של 40000 אזרחים פלסטינים!! זה אותו הרגע בו הם התחילו לבנות את המצור הבטחוני, בו המשיכו לכבוש את הערים הפלסטיניות!!

כמה זמן רוצה הכיבוש לחיות איתנו, וכמה זמן תמשיך ארה"ב לתמוך בכיבוש??