געוואלד! היא אמרה נאצים...

אוי לאוזניים שכך שמעו: שקמה ברסלר, מן הבכירות שבמנהיגי העדה האנרכיסטית, אמרה בפה מלא "נאצים"! ממש כך. ולא סתם אמרה, אלא אמרה זאת בצמוד למילה "יהודים". ולא סתם בצמוד, אלא מבלי שתפריד ביניהן, כנדרש, המילה "השמידו". בהחלט געוואלד.

אין זו הפעם הראשונה שיהודונים אכולי שנאה עצמית נוקטים לשון משווה וזדונית שכזאת. אין על כן מנוס מלשוב ולהסביר עד כמה מופרכת ההשוואה הזאת, ועד כמה עמוק הההבדל בין מדינתנו לבין ממלכת הרשע ההיא, ימ"ש.

נתחיל מן הבסיס: הם, הרשעים ההם, האמינו בטיפשותם שהם בני גזע עליון בעוד כל האחרים הם סתם גזעים נחותים. אנחנו, לעומת זאת, יודעים בוודאות שאנחנו העם הנבחר, וכל העמים האחרים לא נבחרו. האמנם אפשר להשוות בין אמונת הבל יהירה של עם ערל, לבין דברי אלוקים חיים, המאשרים במפורש שהוא בחר בנו מכל העמים, ולא בהם? וכי אנחנו אשמים בכך שנולדנו עליונים?

ונמשיך: הם, הגזענים המנוולים ההם, חוקקו חוק האוסר עליהם להינשא ליהודים או ליהודיות. בושה! בושה! בושה! במדינתנו הנאורה, לעומת זאת, אין אפילו זכר לחוק מנוול שכזה. אצלנו יכולים יהודים ויהודיות להינשא ביניהם ככל שתאווה נפשם. אבל רק ביניהם. להינשא לערבי למשל, זה עניין אחר לגמרי. לא שאסור, זה פשוט לא אפשרי. לא הולך. אין אפשרות כזאת. אין פרוצדורה. גם לא עם נוצרים, הינדים, זורואסטרים, מוסלמים, סיקים וכל שאר בני העמים שלא נבחרו על ידי אלוהים. נאציזם? חס וחלילה. בסך הכל מאבק מוצדק וחיוני בהתבוללות, המערבבת ומבלבלת בין נבחרים ללא־נבחרים.

אצלנו גם יש יישובים טהורי דם נבחר, קרקע שמותרת לרכישה רק לבני העם הנבחר, מיליוני לא־נבחרים שכלואים בגטו, ועוד מיליונים שאין להם בדל של זכויות אדם ואזרח. ויש דחף אל המזרח כדי להרחיב גבולות, וגזל אדמות הילידים בכוח הזרוע, ויש חוקים נפרדים לנבחרים וללא־נבחרים, ומנהיגים וכוהני דת הדורשים לא לקנות אצל הלא-נבחרים, לא להכניסם לבריכות השחייה שלנו ולא להעסיקם במקומותינו. ויש כנופיות של פוגרומאים מְצוּיָצִים ומזוינים הששים לפרוע פרעות בילידים — עם חיפוי צבאי ורפיון משפטי — כדי ללמדם מאיפה משתין הגעפילטע פיש.

וכבר יש לנו גם פרלמנט של מריונטות צייתניות המצביעות פה אחד ואצבע אחת, כאילו כפאן שד. וממשלה הטורחת לסדר לעצמה כוח מוחלט ולא מבוקר. ובית משפט השומע כבר את רעם שרשראות הבולדוזר הקרב. ורשימת ידידים ותומכים, הישר מתוך פח הזבל של מנהיגי אומות. ומנהיג אחד מורם מעם, ובן־מנהיג המככב על כרזת ברכה למפלגה הנחשבת ניאו־נאצית, מבלי שאביו יוריד לו סטירה חינוכית בהחלט נדרשת.

הזהו נאציזם? הזוהי דיקטטורה? ישמור השם וירחם. הרי כל אלה אינם אלא ייעול התפקוד, ותיקון הלקוי, ויישור העיוות, ושיפור החיים, וקידוש שם שמים ברבים, והשבחת העם, וקירוב הגאולה.

ובכלל, איך אפשר להעליל עלינו עלילה שכזאת? הייתכן שאנחנו — שהושפלנו ודוכאנו ונרדפנו ונטבחנו וגורשנו — נִידַּמָּה למשנאינו ולרודפינו? הייתכן?

כן. ייתכן. ולמרבה התדהמה אנחנו כבר בעיצומה של הדרך לשם. וזה, אכן, געוואלד.