שלום לכולם,

מאריא אמן, ילדה בת חמש מעזה שנותרה משותקת לכל החיים לאחר יריה "בטעות" של צה"ל, מאושפזת בבית החולים השיקומי אלי"ן בירושלים. במכונית עליה ירה הצבא היו שמונה מבני המשפחה. אמה של מאריא, סבתה, אחיה בן השש ודודה נהרגו. היתר נפצעו, ומאריא נשארה כאמור משותקת מהצוואר ומטה לכל החיים. אביה חמדי סועד אותה במסירות אין קץ ונמצא אתה בבית החולים מיום פציעתה. מאריא ילדה מקסימה ושובת לב וכל מי שרואה אותה לא יכול שלא להתאהב בה. אני נחשפתי לסיפור בעקבות הכתבה של גדעון לוי (מוסף הארץ 10.11.06) ומאז אני מבקרת אותם יום יום ועוזרת בכוחותי הדלים כמיטב יכולתי.

לפני כחודש פרסמתי בקשה לכל מי שיכול לבוא לבקר בבית החולים או לתת תרומות – שכן חמדי זקוק לסיוע, לו רק למחייה היום-יומית ולרכישת דברים שבית החולים לא מספק. היתה הענות רבה, מאריא וחמדי קיבלו תרומות, מתנות, ביקורים, וברצוני להודות מקרב לב לכל מי שסייע. אבל זה לא עדיין לא מספיק.

חמדי סועד את בתו 24 שעות ביממה, צמוד למיטתה של מאריא וישן על כורסא לצידה מזה כשבעה חודשים. צרכיו של חמדי אינם מסופקים על-ידי בית החולים ויש לדאוג לו למימון ארוחותיו, כרטיסי הטלפון הנייד שמהווה קשר יחיד של שניהם עם המשפחה בעזה, ומימון שהותם של בני המשפחה, בהם ילד בן שלוש, אחיה של מאריא, כאשר הם באים לביקור.

בעוד כתשעה ימים חוגגים המוסלמים את חג הקורבן והמשפחה של מאריא וחמדי תגיע מעזה (מי שיקבל אישור כניסה). שהותם בישראל, ולו לביקור של כמה ימים, דורשת התגייסות כספית כדי להלינם בחדרי האירוח של בית החולים (225 ש"ח ללילה) ולדאוג לארוחות ולכל מחסורה של המשפחה.

לכן אני מחדשת את פנייתי אליכם בבקשה לתרומות נוספות. כל שקל חשוב. אפשר לשלוח תרומות לתיבת דואר של ל"דזה אוזר ישראל" ת.ד. 2542 חולון 58125 (צ'קים לפקודת דליה בקר).

בתודה רבה מראש

דליה בקר

050-5408547 daliabe1@smile.net.il

(אשמח למסור פרטים נוספים לכל המעונין).