|
|
||
יש תיעוב ויש תיעוב .אפשר לחוש אותו ואפילו מאד, כאשר נתקלים בתופעות טבע למיניהן-ריקבון,עיוותים גנטיים וכו'לי ויש תיעוב שחשים בנוכחותו של רוע, של אדם רע- מעללים, עריץ ונוכל, והגרוע מכל בעיני, הוא הנוכל שעיניו מצועפות בחן וחסד מדומים הרוצה להוליך אותך שולל אחר כוונותיו הנלוזות ופעמים רבות גם מוליכות לאבדנך. אותו איש הדוחה אותי אפילו במראהו החיצוני, מביט אלי מעבר למסך הטלוויזיה, מחייך מעין חיוך חשוך- שפתיים ופשוט מצפצף עלי ולגלות לכם סוד- הוא מצפצף גם עליכם מגבוה, למרות שהוא נמוך קומה... אני מניחה ומקווה שעכשיו אתם יודעים מיהו וידעתם גם קודם בעקבות מעלליו ובכל זאת בחרת בו לתפקיד הרם של--- למרות שיצק עופרת על אנשים חפים והעדיף להתנשא בבנין יקר ויוקרתי מנקר עיניים, אולי כדי לפצות את ילדותו אי- שם בפריפריה. אוכל להמשיך עוד ועוד אבל התיעוב אוחז בגרוני ורק אם יבוא על עונשו הוא וחבר מרעיו, יפער את פיו, יתנצל ויפתח את ארנקו התפוח כדי לשלשל מתוכו את מה זועק לשמיים, רק אז.. אולי. נוכל לנשום אויר יותר נקי, אולי. ועכשיו במקום דיבורים ודמעות תנין, יובא האיש וצבאו על עונשו ומהר, מה שיותר מהר, כי יש גבול ליכולת לשאת את התיעוב הזה.
|
|
|
|
|
