תגובה ל"מי צוחק?"

הדיון על הרלוונטיות של השמאל בפוליטיקה הישראלית חשוב והכרחי, הבחירות האחרונות הוכיחו כי רבים מאנשינו בחרו לתת אמון בליבני, מופז ושנלר במקום בג'ומס, גלאון וחנין. במדינה דמוקרטית רצון הציבור מתבטא בראש וראשונה בהצבעתו בבחירות ולדעתי תוצאותיה של המערכה האחרונה חייבות להעלות סימני שאלה לגבי היכולת שלנו להשפיע על המציאות ולזכות גם בהקשבה, הבנה ותמיכה של הציבור בעמדותינו.

דווקא בימים חשוכים של גל לאומנות גזענות, בעל ניחוחות פשיסטים, חשוב עוד יותר להבין כיצד ניתן לפנות לקהלים גדולים, לחזור להיות רלוונטיים ולהשפיע על כלל האוכלוסייה. עמדת המטיפים בשער אולי נעימה ונטולת קונפליקטים, אך השפעתה על המציאות מוטלת בספק. מרוב גינויים והחרמות, השמאל הוא שמוחרם היום בקרב רבים מתומכיו לשעבר.

אף על פי זאת, אינני מקבל את הניתוח שלך על פיו שלום עכשיו ויתרה על עמדותיה על מנת לזכות באהדת הציבור. ההפך הוא הנכון, שלום עכשיו דבקה במאבק למען סיום הכיבוש והקמתה של מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל על בסיס קווי 67. רק השנה, בין היתר, הרמנו את המאבק הציבורי נגד הבנייה בהתנחלויות ובעד המשך ההקפאה, חשפנו תוכניות בנייה במזרח ירושלים שגרמו לממשלה מבוכה מדינית, יצאנו בהפגנה גדולה בעקבות אירועי המשט וארגנו את ההפגנה בתל אביב בעד מחאת האומנים. המשותף לכל האירועים היה ונשאר הרצון להשמיע קול ציוני משמאל, שיודע לבקר את המדיניות ולמחות כנגדה מתוך דאגה עמוקה לעתיד המדינה. ביקורת עניינית על תכנים רצויה ולגיטימית, עיוות העובדות והוצאת שם רע לשלום עכשיו תוך הטלת דופי במחויבותה האידיאולוגית הוא מהלך מיותר ומזיק שאינו תואם את המציאות.

מחוץ לבועת השמאל, שלא בצדק, שלום עכשיו יצרה לעצמה שם בציבוריות הישראלית של סמן שמאלי קיצוני אשר לא בוחל בשום אמצעי על מנת להלחם בכיבוש ובהתנחלויות. להיותנו חוד החנית במאבק בימין ובהתנחלויות יש מחיר ציבורי רב, אותו אנו משלמים כמו שאר הארגונים והתנועות הפועלים בשמאל, גם ברמה האישית.

באשר לפגישה עם איילון, מתוך מחויבות מוחלטת לקידום התהליך המדיני ועצירת המגמות הפשיסטיות בישראל, החלטנו בשלום עכשיו לתאם פגישות עם מקבלי ההחלטות בממשלה הישראלית על מנת להשמיע באופן אישי ובארבע עיניים את עמדותינו ודאגתנו לגבי העתיד. דווקא המתנחלים ידעו כל השנים לפעול במרץ במסדרונות הממשלה גם כאשר השמאל ניצח בבחירות על מנת לנסות ולמזער נזקים ולהשפיע גם על נבחרי ציבור מהצד השני. סגן השר איילון נפגש עם נציגי התנועה ובשיחה הוטחו בסגן השר דברים קשים הקשורים לתוכניתה של ישראל ביתנו לבצע טרנספר על רקע שייכות אתנית ועל המצב במדיני הקשה בו נמצאת ישראל. בתום הפגישה, ציינו בפני איילון כי במקום להתעמר בארגונים החוץ פרלמנטרים ולנסות לעצור את המימון לפעילותם, על משרד החוץ להתגאות בקיומם של ארגונים שפועלים על מנת לבקר את ממשלת ישראל וחושפים פשעים ועוולת ברחבי השטחים. גם בידיעה עצמה צוטטתי במפורש כמי שמצהיר שנמשיך לתקוף את ליברמן ומפלגתו מעל לכל במה, בישראל ומחוץ לה.

הניסיון לקחת כותרת שהוצאה מהקשרה ולפתוח חזית פנימית בתוך המחנה שמטרתה להוכיח מי "שמאלן" טהור יותר הוא מהלך מיותר שמחליש את המחנה כולו. לעומת זאת, דיון אמיתי על היכולת להשפיע על המציאות ועל הדרכים לשנות את דעת הקהל ומדיניות הממשלה רצוי והכרחי.

יריב אופנהיימר

תגובה לתגובה מאת אורי אבנרי

22.11.10

ליריב, שלום -

תודה על מכתבך.

כפי שכתבתי במאמרי, אני מעריך מאד את פעולת "שלום עכשיו" במאבק נגד ההתנחלויות. על כך תבורכו.

הדגשתי גם שאני מכיר עקרונית בלגיטימיות של הקו המסורתי של "שלום עכשיו" - לעמעם את המסר ולאמץ עמדות נכונות באיחור מסוים, אם הדבר עוזר לרכוש את לבו של ציבור יותר רחב. ראיתי בכך תמיד את תפקיד "שלום עכשיו".

למרבה הצער, הקו הזה לא הוכיח את עצמו, והגיע הזמן לדיון רציני על הסיבות לכך. יתכן – ואני אומר זאת רק כאפשרות – שדווקא קביעת עמדות ברורות ובלתי-מתפשרות הייתה מונעת את קריסת השמאל וזליגת ההמונים לימין (הכולל, כמבון, את "קדימה").

חסר לי מאוד דיון רציני בחוג רחב על סיבות הקריסה של השמאל הישראלי. אין ספק שדרושה התחלה חדשה לגמרי – הן במסר והן בשיטה. התשובה אינה טמונה בגימיקים ובספינים.

חבל ש"שלום עכשיו", כמעט מיום היווסדה, סירבה לקיים מגע עם תנועות ואנשים הנמצאים "משמאל" לה, או אף לקיים איתם שיתוף-פעולה אמיתי. חרם זה לא הביא לה הצלחה, וגרם לפיצול השמאל לעשרות ארגונים, שכוחם הולך ומתדלדל.

לצערי הרב, דבריך על הפגישה עם איילון אינם משכנעים אותי. אני חושב שזה הביא נזק בל-ישוער. אין דין פגישה עם הליכוד וקדימה כדין פגישה עם אנשי ליברמן. אין הבנה, ולא צריכה להיות הבנה, עם גזענים מוצהרים, שתורתם גובלת בפאשיזם. עצם הדו-שיח איתם חוצה קו אדום ופסול מעיקרו – וכלל לא חשוב מה דובר בו. מוטב ש"שלום עכשיו" תודה בטעות.

כל טוב,

אורי