הביקורת העיקרית שמשמיעים רבים נגד הסכמי אוסלו היא, שבעטיים הגיעו אלינו האוטובוסים המתפוצצים. להלן העובדות: הסכם אוסלו פורסם לראשונה ב - 31.8.93.

הפיגוע הראשון במדינת ישראל ע"י מחבל מתאבד עם חומר נפץ היה בעפולה ב - 6.4.94.

מיום פירסום הסכם אוסלו עד הפיגוע בעפולה, בפרק זמן של למעלה משבעה חודשים, ביטא החמאס את התנגדותו להסכם אוסלו בעיקר (תופעת הסכינאות) בשטחים נגד צה"ל והמתנחלים.

מאחר שלא היה אף פיגוע המוני בתקופה זו, טענה ח"כ לימור לבנת נגד ערפאת שהוא דוחה את הפיגועים עד לאחר הבחירות.

ב - 25.2.94 ירה ברוך גולדשטיין בעשרות מתפללים במערת המכפלה.

כשבועיים אחר כך, ב - 8.3.94 פורסמה ב"ידיעות אחרונות" הידיעה הבאה:

"החמאס הפיץ אתמול כרוז מיוחד בשטחים, בו הוא מאיים לבצע חמש פעולות גדולות כנקמה על הטבח במערת המכפלה. הכרוז חתום על ידי חדר המבצעים של גדודי עז א-דין אל קאסם, הזרוע הצבאית של החמאס".

יש לציין שיום הזיכרון הראשון לנפטר על פי דת האיסלאם הוא 40 יום מהפטירה.

ואכן הפיגוע בעפולה קרה בדיוק 40 יום לאחר הרצח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה.

כך הגיעו לארץ האוטובוסים המתפוצצים ולא כתוצאה מחתימת הסכם אוסלו.

ב - 7.4.94, יום לאחר פיגוע ההתאבדות הראשון בעפולה, פירסם טומי לפיד, שנטייתו הפוליטית ידועה, במאמר מערכת ב"מעריב" את הדברים הבאים: "הפיגוע הרצחני בעפולה ירשם בראש ובראשונה כנקמה על הרצח בחברון. ההרוגים בעפולה הם קורבנותיו של ד"ר ברוך גולדשטיין, ממש כמו המוסלמים שהתפללו במערת המכפלה."

יש עוד לציין שהפיגוע שבו נהרגו 25 ישראלים, בקו 18 בירושלים ב - 25.2.96 אירע בדיוק ביום השנה השני לרצח שביצע ברוך גולדשטיין.

ב 3.3.94 פורסם בידיעות אחרונות ראיון שערכה כתבת העיתון "ניוזדיי" עם מרים, אלמנת ברוך גולדשטיין. בראיון היא אמרה בין היתר: "ברוך לא פסיכופאט. הוא ידע בדיוק מה הוא עושה. הוא תכנן לעשות את זה כדי להפסיק את שיחות השלום. הוא עשה את זה למען העם בישראל."