היו סיבות רבות לניצחונה של נטע ברזילי בתחרות האירוויזיון. נטע כובשת לבבות. יש לה אישיות מושכת. המסר הפמיניסטי הנוקב שבפיה ("אני לא הצעצוע שלך") מביע היטב את רוח הזמן. אבל היה לניצחון הזה היבט נוסף: הוא מוכיח כי האנטישמיות מתה.

נטע הישראלית נבחרה בהצבעה עממית ברחבי אירופה. לא בטוח שכל מי שהצביע בעדה רצה להביע אהבה לישראל או אהדה ליהודים. אבל בטוח לגמרי ששום אדם השונא את ישראל ו/או את היהודים לא היה מצביע בעדה. זוהי בשורה קשה לבנימין נתניהו. כל הקריירה שלו מבוססת על קיום האנטישמיות. אנחנו מוקפים

אויבים. העולם כולו זומם להשמידנו. ורק ביבי מצילנו מידם. אבל יש אנטישמי אחד, המתגורר ממש מול פתח ביתנו. קוראים לו אבו מאזן. שמו האמיתי הוא מחמוד עבאס, והוא יליד צפת. הוא מנהיג העם הפלסטיני. ואם הוא אנטישמי, אז כל העם הפלסטיני אנטישמי, ולכן מותר לנו לדכא אותו. כך למדתי ממאמרו המלומד של הפרופסור שלמה אבינרי ("הארץ", 11.5).

אני נזכר שפעם, לפני שנים, טילפן אלי ראש ממשלת אוסטריה אז, הקאנצלר ברונו קרייסקי. היתה לו בקשה דחופה. שלמה אבינרי היה אמור לתת הרצאה חגיגית בארמון המלכותי בווינה, וברגע האחרון הוא ביטל. קרייסקי ביקש שאמלא את מקומו. מובן שמיהרתי לווינה. באולם הארמון התאספה האליטה התרבותית של אוסטריה. קרייסקי עצמו הציג אותי, ואמר: "בין אבנרי לאבינרי מפריד הרבה יותר מאשר האות י'".

ואכן, מפריד בינינו הרבה יותר. בין השאר הדעה על נאומו ה"אנטישמי" של אבו מאזן. אקדים ואומר: הנאום הזה מוטב היה אילו לא ננאם כלל, ובוודאי לא לפני הפרלמנט הפלסטיני. פוליטיקאים צריכים לעסוק בפוליטיקה, ולא בהיסטוריוסופיה. אבל לא מאוד התרגשתי מהנאום הזה שלו.

הכרתי את אבו מאזן לפני כ-35 שנים. באחד הביקורים שלי אצל יאסר ערפאת בתוניס, כמה חודשים אחרי פגישתנו המפורסמת בביירות הנצורה, ביקש ממנו שאפגש גם עם עבאס. זה היה אחרי שהאחרון קיבל תואר דוקטור במכון סובייטי במוסקבה. שם ינק את הקביעות ההיסטוריות שהרגיזו כל כך את אבינרי (שלמד באוניברסיטה קומוניסטית במזרח ברלין) והרבה ישראלים אחרים.

בואו ונבדוק את הטענות האלה אחת־אחת, כפי שמנה אותן אבינרי עצמו במאמרו.

1."מהמאה ה-11 עד לשואה בוצעו בכל ארצות אירופה פרעות ביהודים... בגלל תפקידם החברתי והכלכלי ועיסוקם בבנקאות בהלוואה ריבית וכיו"ב".

קביעה זו של אבו מאזן היא פשטנית, אבל ממש לא מקורית. במשך מאות שנים אכן עסקו היהודים בבנקאות ובמתן הלוואות בריבית. בני אירופה לא רצו לעסוק אז בריבית, וליהודים היה יתרון גדול: מכיוון שיש יהודים בכל הארצות, היה קל להם להעביר כספים מארץ לארץ. הציונות תיעבה את העיסוק בכספים. הרצל כתב דברים אנטישמיים לא פחות מדברי אבו מאזן. אבי היה בנקאי בגרמניה, ולא רצה בשום פנים לגעת במקצוע הזה בארץ.

2."(אבו מאזן) חזר על הטענה ההזויה כי היהודים האשכנזים... הם צאצאי הכוזרים ואין להם קשר לבני ישראל ההיסטוריים".

מעניין. את אותה תיאוריה אנטישמית, שהיהודים האשכנזים הם כוזרים שהתגיירו, שמעתי מפי הפרופסור שלמה זנד מאוניברסיטת תל אביב, ולפני כן קראתי אותה בספר של הסופר היהודי ארתור קסטלר, וגם הוא לא היה הראשון.

כאשר כבשה הנצרות את אירופה, נאלצו השבטים הפגניים להתנצר, אבל הם הורשו במקום זאת, להתגייר. רבים בחרו בברירה זו. לפחות חלק מיהודי אשכנז הם צאצאי המתגיירים, כוזרים ואחרים. אגב, אבי, שלמד בנעוריו לטינית וקרא את ספרו של יוליוס קיסר על מלחמתו בגאליה (צרפת), טען שמשפחתנו באה לגרמניה עם צבאות קיסר. לצערי, אין לזה הוכחות.

3."לשיטתו (של אבו מאזן) הציונות היא בכלל תוצר של קונספירציה אימפריאליסטית, ולא ביטוי לרצון היהודים לחזור לא"י".

באמת! האם שכח הפרופסור הנכבד את הצהרת בלפור, תפארת האימפריאליזם הבריטי כשהיה בשיאו? האם אנחנו לא פועלים עכשיו בתיאום הדוק עם האימפריאליזם האמריקאי, ובתמיכת האימפריאליזם הרוסי? אבל ברור שהציונות לא היתה מצליחה אלמלא רצו לפחות חלק מהיהודים "לחזור" לארץ־ישראל, אחרי חופשה קצרה של אלפיים שנה.

4."(אבו מאזן) מתאר את 'הסכם ההעברה', שאיפשר ליהודי גרמניה להוציא חלק מרכושם לארץ ישראל אחרי 1933, כביטוי לתמיכת הנאצים בהקמת מדינה ליהודים... בהמשך אמר ש–60 אלף יהודים גרמנים עשירים היגרו לארץ והביאו לכאן את כל רכושם".

אנשי התנועה הרוויזיוניסטית — אבותיו של בנימין נתניהו — גידפו וקיללו את ההסכם הזה כמעשה בגידה. האמת היא, שהנאצים רצו באותן שנים לזרז את הגירת היהודים, וגם לתת תנופה לתעשייה הגרמנית. היהודים יכלו להעביר את כספם רק בצורת סחורות גרמניות. ההסכם איפשר לאבי להוציא מגרמניה סכום ניכר (שאותו הוא איבד בארץ במהירות שיא). גם הטענה שהציונים שיתפו פעולה עם הנאצים אינה חדשה. היא הוטחה על ידי הימין הישראלי בפני ישראל קסטנר, מנהיג ציוני בהונגריה, שכאילו שיתף פעולה עם אדולף אייכמן. בגלל טענה זו קסטנר נרצח.

אבינרי לא שכח להזכיר ש"בין שאר דברי ההבל" טען אבו מאזן, שסטלין היה יהודי. זוהי כמובן שטות — סטלין היה כמעט היחיד בצמרת הקומוניסטית המקורית שלא היה יהודי. אומרים שטרוצקי היהודי הוביל פעם את הוריו במסדרונות הקרמלין, וכאשר ראה את לנין אמר להוריו, "זה הגוי שעל שמו רשום העסק".

בקיצור, הנאום של אבו מאזן היה די מרגיז וגם מיותר, אבל לא היה בו שום דבר מקורי. ברור שאבו מאזן אינו אוהב את הציונות, ועל כך קשה לבוא אליו בטענות. אבל הביקורת של אבינרי היא, איך לומר, קצת מוגזמת. אבו מאזן הוא מנהיג העם הפלסטיני בגדה המערבית בשלב הנוכחי, שבו הפלסטינים אינם יכולים לעשות הרבה חוץ מאשר להחזיק מעמד. אבו מאזן גם משתף פעולה עם כוחות הביטחון הישראליים, וזה בוודאי חשוב יותר מכל הנאומים. השבוע, כאשר העם הפלסטיני התקומם ברצועת עזה, הגדה נשארה שקטה.

אני מצפה שבבוא היום תקום הנהגה פלסטינית צעירה ודינמית, שתדבר בשפה לגמרי אחרת.

פורסם לראשונה ב"הארץ" 16.05.2018 https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6094461/