לא, אני לא רוצה לכתוב על פרשת יאיר נתניהו. אני מסרב בתוקף. אין כוח בעולם שיכריח אותי לעשות זאת.

ובכל זאת, הנה אני יושב וכותב. אינני מסוגל להתנגד.

ואולי באמת זה יותר מסתם רכילות. אולי זה משהו שאינני יכולים להתעלם ממנו.

הכל נובע משיחה בין שלושה צעירים במכונית. זה היה לפני שנתיים.

אחד הצעירים היה יאיר, הבכור מבין שני בניו של ראש-הממשלה.

יאיר נקרא, כמובן, על שמו של מנהיג לח"י, ששמו האמיתי היה אברהם שטרן. יאיר המקורי התפלג מהארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל) ב-1940, כאשר בריטניה עמדה לבדה מול עוצמתה האדירה של גרמניה הנאצית. אצ"ל הפסיק זמנית את פעולותיו נגד השלטון הבריטי, ואילו יאיר דרש לעשות את ההפך: לנצל את מצוקתה של בריטניה כדי להשיג את השיחרור מהשלטון הבריטי בארץ. הוא נורה למוות על-ידי המשטרה הבריטית.

יאיר הבן של ביבי ושני ידידיו ערכו מסע-הוללות בין מועדוני סטריפ-טיז - הגדרה שהיא, כנראה, גם תיאור מנומס של בית-זונות.

מישהו טרח להקליט את שיחת שלושת הצעירים – בנו של ראש-הממשלה ובניהם של שני מיליארדרים, מעשירי המדינה.

ההקלטה הזאת יצאה עכשיו לאור. נדמה שמאז אין אדם בישראל המדבר על נושא אחר.

לפי ההקלטה, יאיר דרש מאחד מידידיו, ניר מיימון, 400 שקל כדי לבקר אצל זונה. הידיד סירב. יאיר התרגז: "אבי סידר לאביך זיכיון השווה עשרים מיליארד דולאר, ואתה מסרב לתת לי 400 ש"ח?"

הזיכיון שבו מדובר נוגע לגז הטבעי המופק בים מול חופי ישראל.

תוספת מבישה ומגעילה במיוחד בדברי יאיר חושפת את הבוז המוחלט שהוא רוחש למין הנשי. הוא הציע לסדר לידידיו יחסי-מין עם חברתו-לשעבר.

ההקלטה הזאת מעוררת צרור שלם של שאלות, כל אחת גרועה מרעותה.

קודם כל: מי הקליט? מלבד יאיר ושני ידידיו, היו במכונית רק שני בני-אדם – הנהג ושומר-הראש.

המצב המביש הזה מעורר עוד מספר שאלות נוקבות: מדוע יש לצעיר בן 26 שומר-ראש, ועוד לשם סיור במועדוני סטריפ-טיז?

ליאיר אין תפקיד רשמי. לשום בן או בת של ראש-ממשלה בעבר לא היו שומרי-ראש. שום סכנה ידועה אינה מאיימת על נתניהו הצעיר. אם כן, מדוע אני צריך לשלם בעד שומר-הראש שלו?

שנית, מה ביחס לנהג? יאיר נסע במכונית ממשלתית, שהייתה נהוגה בידי נהג ממשלתי. מדוע? איך זה שהוא זכאי לרכב ממשלתי ולנהג ממשלתי צמוד – במיוחד לנסיעת-תענוגות מסוג זה?

הפרשה הזאת משכה את תשומת-לב הציבור ליאיר נתניהו, הבן הזה, בעל זכויות-היתר.

מי זה יאיר נתניהו? מה הוא עושה לפרנסתו? התשובה הפשוטה: שום דבר לא.

אין לו מקצוע. אין לו עבודה. הוא גר בבניין ממשלתי, בית-השרד של ראש-הממשלה, וחי על חשבון המדינה.

מה עברו? השרות היחיד שלו בחיים היה כחייל בחטיבת דובר-צה"ל – לא המקום הכי מסוכן. אין שם סיכוי להיתקל בכדור של רובה. דרושה המון פרוטקציה כדי להשיג בצבא מקום כל-כך נוח.

כל קורא וקוראה יכולים לשאול את עצמם: איפה הייתי אני בגיל 26?

(אשר לי, בגיל הזה הייתי אחרי כמה שנים באצ"ל, אחרי שנה רצופה אחת של לחימה במלחמת תש"ח, אחרי פציעה קרבית, ואחרי תחילת הקריירה שלי כעורך שבועון-חדשות. הרווחתי את מחייתי מאז גיל 15. זה לא דבר שיש להתגאות בו במיוחד. לצעירים רבים בדורי היה עבר דומה (מלבד החלק העיתונאי, כמובן.)

הניתן להסביר את הצד הזה של סיפור יאיר הצעיר על רקע משפחת? האם ניתן להאשים הורים באופי ילדיהם?

כמו לפוליטיקאים רבים, לא היה לבנימין נתניהו זמן לילדיו. רוב האחריות חלה על האם.

שרה נתניהו, הידועה בשם שרה'לה, אינה אהודה בעיני רבים. היא דיילת-אוויר לשעבר, ש"תפסה" את בנימין בחנות הדיוטי-פרי של שדה-תעופה, והפכה לאשתו השלישית. היא אישה יהירה ונוטה למריבות. יש לה סכסוכים בלתי-פוסקים עם אנשי הצוות במעון ראש-הממשלה, המקבלים את משכורתם מהממשלה. סכסוכים אחדים הגיעו גם לבית-המשפט.

כל הפרשה הזאת יכלה להיות עניין משפחתי, אלא שהיא מעוררת מספר שאלות ציבוריות.

מהי סביבתו החברתית של ראש-הממשלה?

בנימין נתניהו הוא בנו של פרופסור, שחי בתנאים צנועים למדי. בנימין עצמו חי רוב חייו ממשכורת ממשלתית.

והנה, בנו של ביבי מתרועע עם בניהם של עשירי העשירים, טייקונים המתעשרים בעזרתו הפעילה של אביו. לראש-הממשלה יש יד במימון הפרוייקטים הגדולים במדינה. כרגע עוסקת המשטרה בארבע חקירות נפרדות של עסקי ראש-הממשלה.

למעשה, כל רעיו וידידיו האישיים של ראש-הממשלה נתונים בחקירה. ידידו הקרוב ביותר, שהוא גם עורך-דינו וקרוב משפחתו, נחקר בעניין רכישת צוללות יקרות מגרמניה. חיל-הים טוען שאינו זקוק למספר כה גדול של צוללות יקרות.

בחייו הפרטיים נחקר נתניהו על שקיבל במשך זמן רב סיגרים קובניים יקרים מאוד מידי "ידידים" עשירים. שרה'לה נחקרת על קבלת אספקה סדירה של שמפניה ורודה יקרה ממיליארדר אחר. היא גם דרשה מאיש זה שירכוש בשבילה תכשיטים מיוחדים.

כל האווירה הזאת של שחיתות ציבורית ופרטית בצמרת המדינה רחוקה מאוד מהעבר שלנו. זהו דבר חדש, המשקף את תקופת נתניהו.

אי-אפשר אף לדמיין שמשהו כזה יכול היה לקרות בתקופת דויד בן-גוריון. אמנם, בנו עמוס היה מעורב בפרשות מסוימות, שנחשפו על-ידי "העולם הזה", אבל הן לא דמו אפילו במעט לפרשות מכוערות של ימינו.

כאשר מנחם בגין היה ח"כ, הוא עדיין חי בדירת שני החדרים שבה הסתתר כאשר היה הטרוריסט המבוקש ביותר בפלשתינה (א"י). גולדה מאיר, יצחק רבין ושמעון פרס חיו בסביבה צנועה.

ואילו לנתניהו העניק ההומור העממי את התואר "מלך", ואף "קיסר". מדברים על "המשפחה המלכותית". מדוע?

אחת הסיבות קשורה בגורם הזמן. נתניהו נמצא עכשיו בתקופת-הכהונה הרביעית שלו. זה זמן רב מדי.

"השלטון משחית, ושלטון מוחלט משחית באופן מוחלט!" אמר הלורד אקטון הבריטי לפני מאתיים שנה. במקום "מושחת" אפשר גם לכתוב "ממושך".

אדם בשלטון מוקף בפיתויים, בחנפנים ובמשחיתים. ככל שעובר הזמן, ההתנגדות שלו לפיתויים נחלשת. למרבה הצער, זה אנושי.

אחרי תקופות-הכהונה המתמשכות-בלי-סוף של פרנקלין רוזוולט, שהיה דווקא נשיא ישר ויעיל, החליט העם האמריקאי ברוב חוכמתו שנשיא יוכל לכהן מקסימום שתי תקופות. מנסיון אישי הגעתי גם אני למסקנה ששתי תקופות-כהונה הן המידה הנכונה.

(הייתי חבר-כנסת במשך 10 שנים. במבט לאחור הסקתי את המסקנה שהייתי צריך להסתפק בשמונה שנים. במשך שתי השנים האחרונות שלי כבר חשתי בירידת ההתלהבות והיעילות שלי.)

בניגוד לישראלים רבים, אני לא שונא את בנימין נתניהו. הוא לא ממש מעניין אותי כבן-אדם. אבל אני סבור שהוא מהווה סכנה לעתיד המדינה. השיגעון שבו הוא נצמד לשלטון גורם לכך שהוא מוכר את האינטרס הלאומי שלנו לקבוצות של בעלי-עניין – לא רק המולטי-מיליארדרים, אם גם הממסד הדתי המושחת ורבים אחרים.

איש כזה אינו מסוגל לעשות שלום, גם אילו רצה בכך. עשיית-שלום דורשת כוח ואופי חזק, כגון הנכונות להסתכן באובדן השלטון. העזה כזאת לא קיימת כלל בעולמו של ביבי.

בקיצור: אמור לי מי בנך, ואגיד לך מי אתה.